מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
מבסוט
|
| הגייה* |
mabsut
|
| חלק דיבר |
תואר
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ב־ס־ט
|
| דרך תצורה |
משקל מַקְטוּל
|
| נטיות |
נ׳ מַבְּסוּטָה, ר׳ מַבְּסוּטִים
|
- [סלנג] מרוצה. שמח וטוב לב.
- ”הַבִּיטִי נָא אֶל הַיָּרֵחַ / אוּלַי תִּהְיִי קְצָת מַבְּסוּטָה / בֵּינֵינוּ כָּל אֶחָד יוֹדֵעַ / שֶׁבְּכִיסִי אֵין אַף פְּרוּטָה“ (הַפְּרוּטָה וְהַיָּרֵחַ, מאת חיים חפר בזֶמֶרֶשֶׁת)
- "בשביל שהוא יהיה מבסוט עד השמיים / אני תמיד חולה והוא תמיד רופא" (בני ילד רע, מאת אהוד מנור)
- "אִמָּא מְחַיֶּכֶת, קְצָת נְבוֹכָה, / זֶהוּ דּוֹדֵנוּ, הַדּוֹד שִׂמְחָה. / וַאֲנִי, כַּמּוּבָן, עַד הַגַּג מַבְּסוּט – / לְטַפֵּל בְּדָגִים זֶה עִנְיָן פָּשׁוּט!" (דּוֹדִי שִׂמְחָה אוֹהֵב חַיּוֹת, מאת ע' הלל)
- לא הייתי מבסוט לשמוע את הדווח
- מערבית: مبسوط (מַבְּסוּט) – מָרוּחַ
