דץ

דָּץ

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	דץ
שורש וגזרה	ד־ו־ץ, גזרת נע"ו/י
בניין	קל

[[קטגוריה: בניין קל]]

1. [מליצה] שָׁרְתָּה עָלָיו תְּחוּשַׁת שִׂמְחָה.

   • "דַּצְנוּ בְיֶשַׁע, עֲדֵי נֹאמַר: הֲדָוִד יֵשׁ / בָּזֶה וְיָדוֹ מְקַלַּעַת וְנוֹגֶפֶת?..." ("נִגְלֵית יְשָׁרָה", ר' שמואל הנגיד)

2. לשון המקרא נָע בִּתְנוּעוֹת רִקּוּד.

   • ”בְּצַוָּארוֹ יָלִין עֹז; וּלְפָנָיו תָּדוּץ דְּאָבָה“ (איוב מא, פסוק יד)

נגזרות

• דיצה

מילים נרדפות

למשמעות (1):

שש שמח

עלז עלץ גל

למשמעות (2):

חַג כרכר

פִּזֵּז רקד

ראו גם

• הדיץ
• דיץ

דָּץ ב

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	דץ
שורש וגזרה	ד־ו־ץ, גזרת נע"ו/י
בניין	קל

[[קטגוריה: בניין קל]]

1. לשון חז"להעמיד. תקע במקום.
2. ”האי סליקוסתא, דצה שלפה והדר דצה“ (בבלי, מסכת שבת – דף נ, עמוד ב)
3. ” פתקיה לדוד לעילא, ודץ ליה לרומחיה, אמר: ניפול עלה ונקטל “ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף צה, עמוד ב)

גיזרון

• ארמית

מילים נרדפות

• השחיל
• נעץ
• תחב
• תקע

השורש דוץ
השורש ד־ו־ץ הוא שורש מגזרת נע"ו/י. נטיות הפעלים ד־ו־ץ עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל דָּץ דָּץ יָדוּץ דּוּץ לָדוּץ נִפְעַל הִפְעִיל הֵדִיץ מֵדִיץ יָדִיץ הָדֵץ לְהָדֵץ הֻפְעַל -אין- -אין- פִּעֵל פֻּעַל -אין- -אין- הִתְפַּעֵל