מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
לערך העוסק בפועל במקראי שָׁשׁ או שׁוֹשָׂה; ראו שָׁס .
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
שש
הגייה *
shesh
חלק דיבר
שם מספר
מין
נקבה
שורש
שׁ־שׁ־י/ה (תנייני)
דרך תצורה
משקל קָטֵל
נטיות
ז׳ שִׁשָּׁה, שֵׁשֶׁת־
שלושה זוגות .
המספר שש הוא המספר המושלם הקטן ביותר, כלומר: הוא שווה לסכום מחלקיו –
1
+
2
+
3
=
6
{\displaystyle 1+2+3=6}
.
”כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם“ (שמות כא , פסוק ב )
מפרוטושמית -šidṯ* (שִׁדְתֿ). צורה זו שרדה בדרום־ערבית (כפי שהיא משתקפת בכתיב העיצורי), ואילו בשפות השמיות האחרות עברה תמורות מגוונות בשל מבנה הפונטי החריג, בנוסף למעתקי ההגאים הסדירים. בערבית שרדה ה-ד' המקורית במילה سَادِس (סַאדִס) שפירושה "שישי" (אך ה-תֿ' נידמתה ל-ס'). בעברית חלה הידמות של ה-ד' ל-תֿ' (> *שִׁתּֿ), בהמשך חל מעתק *תֿ' > שׁ', ובסופו של התהליך התקבלה הצורה שֵׁשׁ.
אנגלית: six
ארמית: שִׁתָּא
גרמנית: sechs
יוונית: έξι (תעתיק: éxi)
לטינית: sex
ספרדית: seis
ערבית: سِتّ (הגייה: סִתּ)
צרפתית: six
רוסית: шесть (תעתיק: šestʹ)
קישורים חיצוניים [ עריכה ]
ערך בוויקיפדיה:
שש
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
שש
הגייה *
shesh
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות
לשון המקרא סוג של בד יוקרתי.
”וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל יַד יוֹסֵף וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי שֵׁשׁ וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל-צַוָּארוֹ.“ (בראשית מא , פסוק מב )
”וְאֶת-הַמִּשְׁכָּן תַּעֲשֶׂה עֶשֶׂר יְרִיעֹת שֵׁשׁ מָשְׁזָר וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתֹלַעַת שָׁנִי כְּרֻבִים מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב תַּעֲשֶׂה אֹתָם.“ (שמות כו , פסוק א )
”מַרְבַדִּים עָשְׂתָה-לָּהּ שֵׁשׁ וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁהּ.“ (משלי לא , פסוק כב )
הבד הנקרא 'שש' כנראה ממקור מצרי. הזכרתו במקרא קשורה במצרים וכך גם מאשר הממצא הארכאולוגי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
שש
הגייה *
shesh
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות
לשון המקרא שיש .
”שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ מְיֻסָּדִים עַל-אַדְנֵי-פָז מַרְאֵהוּ כַּלְּבָנוֹן בָּחוּר כָּאֲרָזִים.“ (שיר השירים ה , פסוק טו )
”חוּר כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת אָחוּז בְּחַבְלֵי-בוּץ וְאַרְגָּמָן עַל-גְּלִילֵי כֶסֶף וְעַמּוּדֵי שֵׁשׁ מִטּוֹת זָהָב וָכֶסֶף עַל רִצְפַת בַּהַט וָשֵׁשׁ וְדַר וְסֹחָרֶת.“ (אסתר א , פסוק ו )
הצורה המקוצרת שֵש היא כנראה צורת נסמך של המילה שיש (בדומה לבֵת ספר).
שמח , עלז.
”...כִּי יָשׁוּב יהוה לָשׂוּשׂ עָלֶיךָ לְטוֹב כַּאֲשֶׁר־שָׂשׂ עַל־אֲבֹתֶיךָ.“ (דברים ל , פסוק ט )
”שִׂמְחוּ אֶת־יְרוּשָׁלִַם, וְגִילוּ בָהּ כָּל־אֹהֲבֶיהָ; שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ, כָּל-הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ.“ (ישעיהו סו , פסוק י )
”וְשַׂשְׂתִּי עֲלֵיהֶם, לְהֵטִיב אוֹתָם; וּנְטַעְתִּים בָּאָרֶץ הַזֹּאת בֶּאֱמֶת, בְּכָל־לִבִּי וּבְכָל־נַפְשִׁי.“ (ירמיהו לב , פסוק מא )
”וְנַפְשִׁי תָּגִיל בַּיהוה; תָּשִׂישׂ בִּישׁוּעָתו.“ (תהלים לה , פסוק ט )
”שִׂישׂוּ וְשִׂמְחוּ בְּשִׂמְחַת חַג, / מַחֲאוּ כַּפַּיִם. / נַגְּנוּ וְשִׁירוּ בְּקוֹל חָזָק / וּבִמְצִלְתַּיִם“ (שִׂישׂוּ וְשִׂמְחוּ בְּשִׂמְחַת חַג , מאת בנימין כספי בזֶמֶרֶשֶׁת )
לא ששתי להישאר בעבודה עד מאוחר, עשיתי זאת בלית בררה .
מילים נרדפות [ עריכה ]
הערות שוליים [ עריכה ]
↑ מחבר הברית הישנה (בבראשית מא) העדיף את תיבת robe בהוראת גלימה