לדלג לתוכן

שש

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
לערך העוסק בפועל במקראי שָׁשׁ או שׁוֹשָׂה; ראו שָׁס.

שֵׁשׁ א

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שש
הגייה* shesh
חלק דיבר שם מספר
מין נקבה
שורש שׁ־שׁ־י/ה (תנייני)
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות ז׳ שִׁשָּׁה, שֵׁשֶׁת־
מספרים
6
גימטריה ו'
ערבית ٦
רומית VI
מורס
-....
ברייל ?
ספרות
0 1 2 3 4 5 6 7 8 9
מספרים אחרים
10 12 100 1000 10000
  1. שלושה זוגות.
    • המספר שש הוא המספר המושלם הקטן ביותר, כלומר: הוא שווה לסכום מחלקיו – .
    • ”כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם“ (שמות כא, פסוק ב)

גיזרון

[עריכה]
  • מפרוטו-שמית -šidṯ* (שִׁדְתֿ). צורה זו שרדה בדרום־ערבית (כפי שהיא משתקפת בכתיב העיצורי), ואילו בשפות השמיות האחרות עברה תמורות מגוונות בשל מבנה הפונטי החריג, בנוסף למעתקי ההגאים הסדירים. בערבית שרדה ה-ד' המקורית במילה سَادِس (סַאדִס) שפירושה "שישי" (אך ה-תֿ' נידמתה ל-ס'). בעברית חלה הידמות של ה-ד' ל-תֿ' (> *שִׁתּֿ), בהמשך חל מעתק *תֿ' > שׁ', ובסופו של התהליך התקבלה הצורה שֵׁשׁ.
  • השוו לצורות האחרות בשפות שמיות, פיניקית: 𐤔𐤔 (שׁשׁ), אכדית: 𒅆𒅖𒊺𒀉 (šeššet), געז: ስሱ (סֵסֻ), אוגריתית: 𐎘𐎘 (תֿתֿ), ארמית: שֶׁת, ערבית: سِتّ (סִתּ). השוו גם מצרית: sjsw‏‏‏‏.

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: six‏‏‏‏
  • ארמית: שִׁתָּא
  • גרמנית: sechs‏‏‏‏
  • יוונית: έξι‏‏‏‏ (תעתיק: éxi)
  • יידיש: זעקס‏‏‏‏
  • לטינית: sex‏‏‏‏
  • ספרדית: seis‏‏‏‏
  • ערבית: سِتّ‏‏‏‏ (הגייה: סִתּ)
  • צרפתית: six‏‏‏‏
  • רוסית: шесть‏‏‏‏ (תעתיק: šestʹ)

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: שש

שֵׁשׁ ב

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שש
הגייה* shesh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות
  1. לשון המקרא סוג של בד יוקרתי.
    • ”וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל יַד יוֹסֵף וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי שֵׁשׁ וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל-צַוָּארוֹ.“ (בראשית מא, פסוק מב)
    • ”וְאֶת-הַמִּשְׁכָּן תַּעֲשֶׂה עֶשֶׂר יְרִיעֹת שֵׁשׁ מָשְׁזָר וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתֹלַעַת שָׁנִי כְּרֻבִים מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב תַּעֲשֶׂה אֹתָם.“ (שמות כו, פסוק א)
    • ”מַרְבַדִּים עָשְׂתָה-לָּהּ שֵׁשׁ וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁהּ.“ (משלי לא, פסוק כב)

גיזרון

[עריכה]
  1. הבד הנקרא 'שש' כנראה ממקור מצרי. הזכרתו במקרא קשורה במצרים וכך גם מאשר הממצא הארכאולוגי. במילונו של האגיפטולוס ווליס באדג': ses.t - מין בד יוקרתי,[1] אמנם במילונים אחרים šs, או šs.t הם בהט, להלן הירוגליף:
    SsV6
    W3

שֵׁשׁ ג

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שש
הגייה* shesh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות
  1. לשון המקרא שיש.
    • ”שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ מְיֻסָּדִים עַל-אַדְנֵי-פָז מַרְאֵהוּ כַּלְּבָנוֹן בָּחוּר כָּאֲרָזִים.“ (שיר השירים ה, פסוק טו)
    • ”חוּר כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת אָחוּז בְּחַבְלֵי-בוּץ וְאַרְגָּמָן עַל-גְּלִילֵי כֶסֶף וְעַמּוּדֵי שֵׁשׁ מִטּוֹת זָהָב וָכֶסֶף עַל רִצְפַת בַּהַט וָשֵׁשׁ וְדַר וְסֹחָרֶת.“ (אסתר א, פסוק ו)

גיזרון

[עריכה]
  1. הצורה המקוצרת שֵש היא כנראה צורת נסמך של המילה שיש (בדומה לבֵת ספר).

שָׂשׂ

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שש
שורש וגזרה שׂ־י־שׂגזרת נע"ו/י
בניין פָּעַל (קַל)
  1. שמח, עלז.
    • ”...כִּי יָשׁוּב יהוה לָשׂוּשׂ עָלֶיךָ לְטוֹב כַּאֲשֶׁר־שָׂשׂ עַל־אֲבֹתֶיךָ.“ (דברים ל, פסוק ט)
    • ”שִׂמְחוּ אֶת־יְרוּשָׁלִַם, וְגִילוּ בָהּ כָּל־אֹהֲבֶיהָ; שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ, כָּל-הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ.“ (ישעיהו סו, פסוק י)
    • וְשַׂשְׂתִּי עֲלֵיהֶם, לְהֵטִיב אוֹתָם; וּנְטַעְתִּים בָּאָרֶץ הַזֹּאת בֶּאֱמֶת, בְּכָל־לִבִּי וּבְכָל־נַפְשִׁי.“ (ירמיהו לב, פסוק מא)
    • ”וְנַפְשִׁי תָּגִיל בַּיהוה; תָּשִׂישׂ בִּישׁוּעָתו.“ (תהלים לה, פסוק ט)
    • שִׂישׂוּ וְשִׂמְחוּ בְּשִׂמְחַת חַג, / מַחֲאוּ כַּפַּיִם. / נַגְּנוּ וְשִׁירוּ בְּקוֹל חָזָק / וּבִמְצִלְתַּיִם“ (שִׂישׂוּ וְשִׂמְחוּ בְּשִׂמְחַת חַג , מאת בנימין כספי בזֶמֶרֶשֶׁת)
    • לא ששתי להישאר בעבודה עד מאוחר, עשיתי זאת בלית בררה.

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

הערות שוליים

[עריכה]
  1. E.A Wallis Budge, An Egyptian Hieroglyphic Dictionary, 1920, pp. 695.
  2. מחבר הברית הישנה (בבראשית מא) העדיף את תיבת robe בהוראת גלימה