שש

שֵׁשׁ א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שש
הגייה*	shesh
חלק דיבר	שם מספר
מין	נקבה
שורש	שׁ־ו־שׁ שׁ־שׁ־י/ה (תנייני)
דרך תצורה	משקל קָטֵל
נטיות	שֵׁשׁ־

מספרים
6
גימטריה	ו'
ערבית	٦
רומית	VI
מורס	-....
ברייל	?
ספרות
0 1 2 3 4 5 6 7 8 9
מספרים אחרים
10 12 100 1000 10000

1. המספר 6. המספר הסודר השביעי, שווה לקבוצה {0, 1, 2, 3, 4, 5}; המספר הטבעי שאחרי 5 ולפני 7.

   • המספר שש הוא המספר המושלם הקטן ביותר, כלומר: הוא שווה לסכום מחלקיו – $1+2+3=6$.
   • ”כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם“ (שמות כא, פסוק ב)

גיזרון

• מפרוטושמית -šidṯ* (שִׁדְתֿ). צורה זו שרדה בדרום־ערבית (כפי שהיא משתקפת בכתיב העיצורי), ואילו בשפות השמיות האחרות עברה תמורות מגוונות בשל מבנה הפונטי החריג, בנוסף למעתקי ההגאים הסדירים. בערבית שרדה ה-ד' המקורית במילה سَادِس (סַאדִס) שפירושה "שישי" (אך ה-תֿ' נידמתה ל-ס'). בעברית חלה הידמות של ה-ד' ל-תֿ' (> *שִׁתּֿ), בהמשך חל מעתק *תֿ' > שׁ', ובסופו של התהליך התקבלה הצורה שֵׁשׁ.

צירופים

• שש עשרה

נגזרות

• שישה
• שישי
• שישית

תרגום

• אנגלית: six‏‏‏‏
• ערבית: سِتّ‏‏‏‏ (הגייה: סִתّ)

ראו גם

• שתות

שֵׁשׁ ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שש
הגייה*	shesh
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות

1. סוג של בד יוקרתי.

   • ”וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל יַד יוֹסֵף וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי שֵׁשׁ וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל-צַוָּארוֹ.“ (בראשית מא, פסוק מב)
   • ”וְאֶת-הַמִּשְׁכָּן תַּעֲשֶׂה עֶשֶׂר יְרִיעֹת שֵׁשׁ מָשְׁזָר וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתֹלַעַת שָׁנִי כְּרֻבִים מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב תַּעֲשֶׂה אֹתָם.“ (שמות כו, פסוק א)
   • ”מַרְבַדִּים עָשְׂתָה-לָּהּ שֵׁשׁ וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁהּ.“ (משלי לא, פסוק כב)

גיזרון

1. הבד הנקרא 'שש' כנראה ממקור מצרי. הזכרתו במקרא קשורה במצרים וכך גם מאשר הממצא הארכאולוגי.

שֵׁשׁ ג

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שש
הגייה*	shesh
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות

1. שיש.

   • ”שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ מְיֻסָּדִים עַל-אַדְנֵי-פָז מַרְאֵהוּ כַּלְּבָנוֹן בָּחוּר כָּאֲרָזִים.“ (שיר השירים ה, פסוק טו)
   • ”חוּר כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת אָחוּז בְּחַבְלֵי-בוּץ וְאַרְגָּמָן עַל-גְּלִילֵי כֶסֶף וְעַמּוּדֵי שֵׁשׁ מִטּוֹת זָהָב וָכֶסֶף עַל רִצְפַת בַּהַט וָשֵׁשׁ וְדַר וְסֹחָרֶת.“ (אסתר א, פסוק ו)

גיזרון

1. הצורה המקוצרת שֵש היא כנראה צורת נסמך של המילה שיש (בדומה לבֵת ספר).

שָׂשׂ

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	שש
שורש וגזרה	שׂ־י־שׂ, גזרת נע"ו/י
בניין	פָּעַל (קַל)

1. שמח, עלז.

   • ”שִׂישׂוּ וְשִׂמְחוּ בְּשִׂמְחַת חַג, / מַחֲאוּ כַּפַּיִם. / נַגְּנוּ וְשִׁירוּ בְּקוֹל חָזָק / וּבִמְצִלְתַּיִם“ (שִׂישׂוּ וְשִׂמְחוּ בְּשִׂמְחַת חַג , מאת בנימין כספי בזֶמֶרֶשֶׁת)
   • ”וְנַפְשִׁי תָּגִיל בַּה' תָּשִׂישׂ בִּישׁוּעָתו“ (תהלים לה, פסוק ט)
   • ”כִּי יָשׁוּב יהוה לָשׂוּשׂ עָלֶיךָ לְטוֹב כַּאֲשֶׁר שָׂשׂ עַל אֲבֹתֶיךָ“ (דברים ל, פסוק ט)

גזרון

• מילת הבסיס ממנה "נרקחה" המילה "ששון" היא "שֹיש" (=השֹישֹ) + בתוספת הסופית -ון, ובכך מבוססת היא על שעתוק שגוי של שמות עצם מופשטים לפעלים מגזרת ל"ה כדוגמת (המה =חסר שקט,נהמה) ↔ (המון - קהל,הרבה), ראו גם זדון.

צירופים

• שש אלי קרב

מילים נרדפות

• גל
• עלז
• עלץ
• שמח

תרגום

• אנגלית: rejoice‏‏‏‏

ראו גם

• התלהב