לדלג לתוכן

דכא

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

דַּכָּא

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא דכא
הגייה* daka
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ד־כ־א
דרך תצורה משקל קַטָּל
נטיות נ'? ר׳ דַּכָּאִים נ"ר דַּכְּאֵי־
  1. מי שרוחו נמוכה- אם בשל עול מחויבויות, קשיים נסיבתיים, עקה נפשית או משום אישיות ענוה.
    • ”מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים“ (ישעיהו נז, פסוק טו)
    • ”תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא וַתֹּאמֶר שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם“ (תהלים צ, פסוק ג)
    • ”קָרוֹב ה' לְנִשְׁבְּרֵי לֵב וְאֶת דַּכְּאֵי רוּחַ יוֹשִׁיעַ“ (תהלים לד, פסוק יט)

גיזרון

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]
השורש דכא

השורש ד־כ־א הוא שורש מגזרת נל"א.

נטיות הפעלים

[עריכה]
ד־כ־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל
נִפְעַל נִדְכָּא
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל דִּכֵּא מְדַכֵּא יְדַכֵּא דַּכֵּא לְדַכֵּא
פֻּעַל דֻּכָּא מְדֻכָּא יְדֻכָּא -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִדַּכֵּא או הִתְדַּכֵּא מִדַּכֵּא או מִתְדַּכֵּא יִדַּכֵּא או יִתְדַּכֵּא הִדַּכֵּא או הִתְדַּכֵּא לְהִדַּכֵּא או לְהִתְדַּכֵּא

הערות

[עריכה]
  • בבניין התפעל מותרת ההטיה על-פי שני דרכים:

1) כיתר הפעלים מגזרת השלמים הנוטים בו, בהיוותרות ת"ו הבניין; הִתְדַּכֵּא.

2) בהידמות מלאה של פה"פ דל"ת לת"ו הבניין, כך לפי האקדמיה ללשון העברית:"בבניין התפעל כאשר אות השורש הראשונה היא דל"ת נוצר רצף של שני עיצורים דומים מאוד בהגייתם: תי"ו ודל"ת – התְדרדר. במקרה זה יכולה לחול הידמות של התי"ו לדל"ת: במקום התי"ו יבוא דגש בדל"ת – הִדּרדר" (האותיות ת' ו-ד' בבניין התפעל)

  • שימו לב: העושה אנלוגיה בבניין פֻּעַל בזמן ההווה לגזרת נל"י/ה-דינו שגיאה. עה"פ מנוקדת בקמץ ולא בצירה, יש לומר אפוא מְדֻכָּא ולא מְדֻכֵּא.

דַּכָּה או דַּכָּא

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה* daka
חלק דיבר שם־עצם
מין (זכר) / נקבה
שורש ד־כ־ך
דרך תצורה משקל קַטְלָה
נטיות
  1. לשון המקרא הכאה עד שמאבד את צורתו. שחיקה וכיתות.
    • ”לֹא יָבֹא פְצוּעַ דַּכָּא‏ [דַּכָּה] וּכְרוּת שָׁפְכָה בִּקְהַל ה'“ (דברים כג, פסוק ב)

גיזרון

[עריכה]

מידע נוסף

[עריכה]


השורש דכא

השורש ד־כ־א הוא שורש מגזרת נל"א.

נטיות הפעלים

[עריכה]
ד־כ־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל
נִפְעַל נִדְכָּא
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל דִּכֵּא מְדַכֵּא יְדַכֵּא דַּכֵּא לְדַכֵּא
פֻּעַל דֻּכָּא מְדֻכָּא יְדֻכָּא -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִדַּכֵּא או הִתְדַּכֵּא מִדַּכֵּא או מִתְדַּכֵּא יִדַּכֵּא או יִתְדַּכֵּא הִדַּכֵּא או הִתְדַּכֵּא לְהִדַּכֵּא או לְהִתְדַּכֵּא

הערות

[עריכה]
  • בבניין התפעל מותרת ההטיה על-פי שני דרכים:

1) כיתר הפעלים מגזרת השלמים הנוטים בו, בהיוותרות ת"ו הבניין; הִתְדַּכֵּא.

2) בהידמות מלאה של פה"פ דל"ת לת"ו הבניין, כך לפי האקדמיה ללשון העברית:"בבניין התפעל כאשר אות השורש הראשונה היא דל"ת נוצר רצף של שני עיצורים דומים מאוד בהגייתם: תי"ו ודל"ת – התְדרדר. במקרה זה יכולה לחול הידמות של התי"ו לדל"ת: במקום התי"ו יבוא דגש בדל"ת – הִדּרדר" (האותיות ת' ו-ד' בבניין התפעל)

  • שימו לב: העושה אנלוגיה בבניין פֻּעַל בזמן ההווה לגזרת נל"י/ה-דינו שגיאה. עה"פ מנוקדת בקמץ ולא בצירה, יש לומר אפוא מְדֻכָּא ולא מְדֻכֵּא.

דִּכָּא

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא דיכא
שורש וגזרה ד־כ־א
בניין פִּעֵל
  1. לשון המקרא סילק כוחו ורוממותו.
    • ”אַתָּה דִכִּאתָ כֶחָלָל רָהַב בִּזְרוֹעַ עֻזְּךָ פִּזַּרְתָּ אוֹיְבֶיךָ“ (תהלים פט, פסוק יא)
    • ”כִּי רָדַף אוֹיֵב נַפְשִׁי דִּכָּא לָאָרֶץ חַיָּתִי הוֹשִׁיבַנִי בְמַחֲשַׁכִּים כְּמֵתֵי עוֹלָם“ (תהלים קמג, פסוק ג)
    • לְדַכֵּא תַּחַת רַגְלָיו כֹּל אֲסִירֵי אָרֶץ“ (איכה ג, פסוק לד)
    • צריכת אלכוהול מדכאת את מערכת העצבים.
  2. גרם לאוירה כבדה ושלילית, דכדוך ואוירת נכאים.
    • אינני אוהב לשמוע הרצאות בנושאי מחלות חשכות מרפא, זה מדכא אותי.

גיזרון

[עריכה]
  • מילה מקראית.

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]


השורש דכא

השורש ד־כ־א הוא שורש מגזרת נל"א.

נטיות הפעלים

[עריכה]
ד־כ־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל
נִפְעַל נִדְכָּא
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל דִּכֵּא מְדַכֵּא יְדַכֵּא דַּכֵּא לְדַכֵּא
פֻּעַל דֻּכָּא מְדֻכָּא יְדֻכָּא -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִדַּכֵּא או הִתְדַּכֵּא מִדַּכֵּא או מִתְדַּכֵּא יִדַּכֵּא או יִתְדַּכֵּא הִדַּכֵּא או הִתְדַּכֵּא לְהִדַּכֵּא או לְהִתְדַּכֵּא

הערות

[עריכה]
  • בבניין התפעל מותרת ההטיה על-פי שני דרכים:

1) כיתר הפעלים מגזרת השלמים הנוטים בו, בהיוותרות ת"ו הבניין; הִתְדַּכֵּא.

2) בהידמות מלאה של פה"פ דל"ת לת"ו הבניין, כך לפי האקדמיה ללשון העברית:"בבניין התפעל כאשר אות השורש הראשונה היא דל"ת נוצר רצף של שני עיצורים דומים מאוד בהגייתם: תי"ו ודל"ת – התְדרדר. במקרה זה יכולה לחול הידמות של התי"ו לדל"ת: במקום התי"ו יבוא דגש בדל"ת – הִדּרדר" (האותיות ת' ו-ד' בבניין התפעל)

  • שימו לב: העושה אנלוגיה בבניין פֻּעַל בזמן ההווה לגזרת נל"י/ה-דינו שגיאה. עה"פ מנוקדת בקמץ ולא בצירה, יש לומר אפוא מְדֻכָּא ולא מְדֻכֵּא.

דֻּכָּא

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה ד־כ־א
בניין
  1. לשון המקרא נכנע אל מול כוח חזק ממנו.
    • ”לֹא דֻכְּאוּ עַד הַיּוֹם הַזֶּה וְלֹא יָרְאוּ וְלֹא הָלְכוּ בְתוֹרָתִי וּבְחֻקֹּתַי“ (ירמיה מד, פסוק י)

גיזרון

[עריכה]
  • המילה מופיעה פעם אחת במקרא בפסוק לעיל. משמעות רחבה לשורש חולשה וגם עצב.

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: word‏‏‏‏


השורש דכא

השורש ד־כ־א הוא שורש מגזרת נל"א.

נטיות הפעלים

[עריכה]
ד־כ־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל
נִפְעַל נִדְכָּא
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל דִּכֵּא מְדַכֵּא יְדַכֵּא דַּכֵּא לְדַכֵּא
פֻּעַל דֻּכָּא מְדֻכָּא יְדֻכָּא -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִדַּכֵּא או הִתְדַּכֵּא מִדַּכֵּא או מִתְדַּכֵּא יִדַּכֵּא או יִתְדַּכֵּא הִדַּכֵּא או הִתְדַּכֵּא לְהִדַּכֵּא או לְהִתְדַּכֵּא

הערות

[עריכה]
  • בבניין התפעל מותרת ההטיה על-פי שני דרכים:

1) כיתר הפעלים מגזרת השלמים הנוטים בו, בהיוותרות ת"ו הבניין; הִתְדַּכֵּא.

2) בהידמות מלאה של פה"פ דל"ת לת"ו הבניין, כך לפי האקדמיה ללשון העברית:"בבניין התפעל כאשר אות השורש הראשונה היא דל"ת נוצר רצף של שני עיצורים דומים מאוד בהגייתם: תי"ו ודל"ת – התְדרדר. במקרה זה יכולה לחול הידמות של התי"ו לדל"ת: במקום התי"ו יבוא דגש בדל"ת – הִדּרדר" (האותיות ת' ו-ד' בבניין התפעל)

  • שימו לב: העושה אנלוגיה בבניין פֻּעַל בזמן ההווה לגזרת נל"י/ה-דינו שגיאה. עה"פ מנוקדת בקמץ ולא בצירה, יש לומר אפוא מְדֻכָּא ולא מְדֻכֵּא.