התבאס

הִתְבָּאֵס

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	התבאס
שורש וגזרה	ב־א־ס, שלמים (עה"פ גרונית)
בניין	הִתְפַּעֵל

1. [סלנג] שביאסו אותו, התאכזב.

   • רצינו ללכת להצגת הקולנוע, אבל התבאסנו לגלות שהקולנוע נסגר מוקדם הערב.
   • יוני התבאס לאחר שהודעתי לו שלא אגיע למסיבה.

גיזרון

• מערבית (ראה באסה).

ראו גם

• מבואס