מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי – פועל |
| כתיב מלא | ניחם |
| שורש וגזרה | נ־ח־ם |
| בניין | נִפְעַל |
- חש ברע בגלל מה שקרה וקיווה להשיב את הנעשה.
- ”וַיִּנָּחֶם יהוה כִּי־עָשָׂה אֶת־הָאָדָם בָּאָרֶץ; וַיִּתְעַצֵּב אֶל־לִבּוֹ.“ (בראשית ו, פסוק ו)
- ”וַיִּנָּחֲמוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל־בִּנְיָמִן אָחִיו; וַיֹּאמְרוּ, נִגְדַּע הַיּוֹם שֵׁבֶט אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל.“ (שופטים כא, פסוק ו)
- ”וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר וְלֹא יִנָּחֵם; כִּי לֹא אָדָם הוּא לְהִנָּחֵם.“ (שמואל א׳ טו, פסוק כט)
- ”וַתְּכַל דָּוִד הַמֶּלֶךְ לָצֵאת אֶל אַבְשָׁלוֹם; כִּי נִחַם עַל אַמְנוֹן, כִּי מֵת.“ (שמואל ב׳ יג, פסוק לט).
- ”כִּי כֹה אָמַר יהוה צְבָאוֹת – כַּאֲשֶׁר זָמַמְתִּי לְהָרַע לָכֶם, בְּהַקְצִיף אֲבֹתֵיכֶם אֹתִי; אָמַר יהוה צְבָאוֹת, וְלֹא נִחָמְתִּי.“ (זכריה ח, פסוק יד)
גם נִחַם (נדיר)
| ניתוח דקדוקי – פועל |
| כתיב מלא | ניחם |
| שורש וגזרה | נ־ח־ם |
| בניין | פִּעֵל |
- הפיג צערו של אחר בדברים או במעשים.
- ”וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ נֹחַ לֵאמֹר זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ מִן-הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֵרֲרָהּ יְהֹוָה.“ (בראשית ה, פסוק כט)
- ”וַיְנַחֵם דָּוִד אֵת בַּת-שֶׁבַע אִשְׁתּוֹ וַיָּבֹא אֵלֶיהָ וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ שְׁלֹמֹה וַיהוָה אֲהֵבוֹ.“ (שמואל ב׳ יב, פסוק כד)
- ”אָז תִּשְׂמַח בְּתוּלָה בְּמָחוֹל וּבַחֻרִים וּזְקֵנִים יַחְדָּו וְהָפַכְתִּי אֶבְלָם לְשָׂשׂוֹן וְנִחַמְתִּים וְשִׂמַּחְתִּים מִיגוֹנָם.“ (ירמיה לא, פסוק יב)
- ”וַתֹּאמֶר אֶמְצָא-חֵן בְּעֵינֶיךָ אֲדֹנִי כִּי נִחַמְתָּנִי וְכִי דִבַּרְתָּ עַל-לֵב שִׁפְחָתֶךָ וְאָנֹכִי לֹא אֶהְיֶה כְּאַחַת שִׁפְחֹתֶיךָ.“ (רות ב, פסוק יג)
- ”וַיִּתְאַבֵּל אֶפְרַיִם אֲבִיהֶם יָמִים רַבִּים וַיָּבֹאוּ אֶחָיו לְנַחֲמוֹ.“ (דברי הימים א׳ ז, פסוק כב)
- ”וְאֵין אוֹמְרִים בִּרְכַּת אֲבֵלִים בַּמּוֹעֵד, אֲבָל עוֹמְדִין בַּשּׁוּרָה וּמְנַחֲמִין וּפוֹטְרִין אֶת הָרַבִּים.“ (משנה, מסכת מועד קטן – פרק ג, משנה ז)
- מקביל למצרית קדומה נהֵם n-h-ỉm בהוראת: 'שמחה'.
| ניתוח דקדוקי – פועל |
| כתיב מלא | נוחם |
| שורש וגזרה | נ־ח־ם |
| בניין | פֻּעַל |
- שהעבירו ממנו את צער ליבו.
- ” עֲנִיָּה סֹעֲרָה לֹא נֻחָמָה הִנֵּה אָנֹכִי מַרְבִּיץ בַּפּוּךְ אֲבָנַיִךְ וִיסַדְתִּיךְ בַּסַּפִּירִים.“ (ישעיהו נד, פסוק יא)
- לשון המקרא [נדיר] התחמם.
- ”הַנֵּחָמִים בָּאֵלִים תַּחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן שֹׁחֲטֵי הַיְלָדִים בַּנְּחָלִים תַּחַת סְעִפֵי הַסְּלָעִים.“ (ישעיהו נז, פסוק ה)
| השורש חמם |
|---|
|
השורש ח־מ־ם נוטה בבניינים הכבדים ע"ד גזרת השלמים, וביתר הבניינים נוטה ע"ד גזרת הכפולים.
| ח־מ־ם |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
חַם |
חַם |
יָחֹם |
חֹם |
לָחֹם |
| נִפְעַל |
נֵחַם |
נֵחָם |
יֵחַם |
הֵחַם |
לְהֵחַם |
| הִפְעִיל |
הֵחֵם |
מֵחֵם |
יָחֵם |
הָחֵם |
לְהָחֵם |
| הֻפְעַל |
הוּחַם |
מוּחָם |
יוּחַם |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
חִמֵּם |
מְחַמֵּם |
יְחַמֵּם |
חַמֵּם |
לְחַמֵּם |
| פֻּעַל |
חֻמַּם |
מְחֻמָּם |
יְחֻמַּם |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
הִתְחַמֵּם |
מִתְחַמֵּם |
יִתְחַמֵּם |
הִתְחַמֵּם |
לְהִתְחַמֵּם |
|
|
