חדה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Nuvola actions back.png ערך זה עוסק בפּוֹעַל. לערך העוסק בשם עצםחִדָּה; ראו חידה.
Nuvola actions back.png לערך העוסק בפועל חָדָה; ראו חד.

חִדָּה[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חידה
שורש וגזרה ח־ד־י/ה
בניין פִּעֵל
  1. לשון המקרא גרם לשמחה
    • ”כִּי תְשִׁיתֵהוּ בְרָכוֹת לָעַד תְּחַדֵּהוּ בְשִׂמְחָה אֶת פָּנֶיךָ“ (תהלים כא, פסוק ז)

גיזרון[עריכה]

המילה מופיעה פעם אחת במקרא.

מילים נרדפות[עריכה]

חָדָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה ח־ד־י/ה
בניין פָּעַל (קַל)
  1. שמח.
    • וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה לְיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הִצִּילוֹ מִיַּד מִצְרָיִם“ (שמות יח, פסוק ט)

גיזרון[עריכה]

  • במקרא מופיע מלבד בפסוק הנ"ל במקום נוסף: ”הַלַּיְלָה הַהוּא יִקָּחֵהוּ אֹפֶל אַל יִחַדְּ בִּימֵי שָׁנָה בְּמִסְפַּר יְרָחִים אַל יָבֹא“ (איוב ג, פסוק ו), ולפי חלק מהפרשנים (רש"י, רשב"ם, ראב"ע) הוא מלשון שמחה כמו בפסוק הנ"ל. אבל לפי חלק מהפרשנים (התרגום) הוא במשמעות של התחברות (גזור מיחד).[1]
  • אכדית: ḫadû. ארמית: חָדִי. סורית: ܚܕܝ - חַדִי[2].

פרשנים מפרשים[עריכה]

פרשני הפשט והתרגומים פירושו את המילה כלשון שמחה. בתלמוד דרשו: ”רב אמר: שהעביר חרב חדה על בשרו, ושמואל אמר: שנעשה חדודים חדודים כל בשרו“ (בבלי, מסכת סנהדריןדף צד, עמוד א), ולפי זה הוא משורש ח־ד־ד. בעל הטורים דרש משורש י־ח־ד: "שיחד לבו לאל אחד ונעשה יהודי".

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

  1. ור"י קרא ביאר שהוא במשמעות מנין, וגזור מאחד.
  2. ראה לדוגמא פשיטתא שמות יח, ט.