מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
הִשְׁתּוֹקֵק לִשְׁתּוֹת , חָשׁ צֹרֶךְ לִגְמֹעַ מַשְׁקֶה .
"כִּי אֶכִּי אֶצָּק מַיִם עַל צָמֵא , וְנֹזְלִים עַל יַבָּשָׁה..." (ישעיהו מד , פסוק ג ) "וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ הַשְׁקִינִי-נָא מְעַט מַיִם, כִּי צָמֵאתִי " (שופטים ד , פסוק יט ) "...בָּארצות החמות וּבפרט בְּחֹם הקיץ, יִצְמָא האדם" "אורחות חיים", משה סטודנצקי "ואם צָמֵא כשיצא ואינו יכול למנוע עצמו, יְעָרֵב המים ביין או בדבש וישתה" (משנה תורה להרמב"ם, ספר המדע, הלכות דעות, פרק כ"ד )
בהשאלה הִתְאַוָּה לְדָבָר הַרְבֵּה, אָבָה בְּכָל מְאוֹדוֹ לְ־.
"אֱלֹהִים, אֵלִי אַתָּה- אֲשַׁחֲרֶךָּ: צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי..." (תהילים סג , פסוק ב ) "ואכן חָפֵץ השי"ת להֵיטיב לִבְרואיו הַצְּמֵאִים לראוֹת עֻזּוֹ..." "חשבון הנפש", רמ"ל
שורש מקראי. מקבילות דומות גם בערבית: ظَمِئَ (קרי: טַ'מִאַ) - בשני המשמעים, אכדית: şama'u, ארמית: טמא ועוד.
מידע נוסף [ עריכה ]
נטיית הפועל בגוף שלישי עבר היא "צָמֵא" ולא *"צָמַא" על דרך השלמים. החלטה 3.6 בדקדוק של האקדמיה ללשון העברית קובעת:
"בבניין קל בשורשים טמ"א, יר"א, מל"א, צמ"א, שׂנ"א – ע' הפועל מנוקדת בצירי בצורת עבר נסתר (צורת העבר שווה לצורת הבינוני). למשל: יָרֵא, צָמֵא , ובצורות עבר בגוף הראשון והשני, כגון צָמֵאתִי , מָלֵאתָ, שְׂנֵאתֶם".
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא צמא
הגייה * tsame
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש צ־מ־א
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות ר׳ צְמֵאִים; נ׳ צְמֵאָה, נ"ר צְמֵאוֹת
מִי שֶׁחָשׁ צֹרֶךְ לִשְׁתּוֹת, שֶׁנִּחָר גְּרוֹנוֹ וְעָלָיו לִשְׁתּוֹת.
בהשאלה: הַמִּתְאַוֶּה לִדְבַר מָה, הָעוֹרֵג לְ־.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא צמא
הגייה * tsama
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש צ־מ־א
דרך תצורה משקל קָטָל
נטיות נ"י: צְמָא־, כ': צְמָאֲךָ, צְמָאָהּ, צְמָאֲכֶם, צְמָאֲהֶן
תְּחוּשַׁת יֹבֶשׁ בַּגָּרוֹן וְצֹרֶךְ לִשְׁתּוֹת , רָצוֹן עַז לִשְׁתִיָּה.
"הָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיוֹנִים מְבַקְשִׁים מַיִם – וָאַיִן, לְשׁוֹנָם בַּצָּמָא נָשָׁתָּה; אֲנִי יהוה אֶעֱנֵם, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל – לֹא אֶעֶזְבֵם." (ישעיהו מא , פסוק יז ) "ואותו תלמיד איסטניס היה ולא רצה לשתות ומת בצמא " (בבלי, מסכת תמיד – דף כז, עמוד )
בהשאלה: שְׁקִיקָה , רָצוֹן וָחֵשֶׁק עַזִּים.
"יוֹסֵי בֶן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵדָה אוֹמֵר – יְהִי בֵיתְךָ בֵּית וַעַד לַחֲכָמִים, וֶהֱוֵי מִתְאַבֵּק בַּעֲפַר רַגְלֵיהֶם, וֶהֱוֵי שׁוֹתֶה בַצָּמָא אֶת דִּבְרֵיהֶם." (משנה, מסכת אבות – פרק א, משנה ד )
מילה מקראית. מקבילה זהה בערבית: ظَمَأ (קרי: טָ'מָא) גם במשקל, וגם במשמעות.
מילים נרדפות [ עריכה ]
