מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
הִשְׁתּוֹקֵק לִשְׁתּוֹת, חָשׁ צֹרֶךְ לִגְמֹעַ שְׁתִיָּה.
"כִּי אֶכִּי אֶצָּק מַיִם עַל צָמֵא , וְנֹזְלִים עַל יַבָּשָׁה..." (ישעיהו מד , פסוק ג ) "וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ הַשְׁקִינִי-נָא מְעַט מַיִם, כִּי צָמֵאתִי " (שופטים ד , פסוק יט ) "...בָּארצות החמות וּבפרט בְּחֹם הקיץ, יִצְמָא האדם" "אורחות חיים", משה סטודנצקי "ואם צָמֵא כשיצא ואינו יכול למנוע עצמו, יְעָרֵב המים ביין או בדבש וישתה" (משנה תורה להרמב"ם, ספר המדע, הלכות דעות, פרק כ"ד )
בהשאלה הִתְאַוָּה לְדָבָר הַרְבֵּה, אָבָה בְּכָל מְאוֹדוֹ לְ-.
"אֱלֹהִים, אֵלִי אַתָּה- אֲשַׁחֲרֶךָּ: צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי..." (תהילים סג , פסוק ב ) "ואכן חָפֵץ השי"ת להֵיטיב לִבְרואיו הַצְּמֵאִים לראוֹת עֻזּוֹ..." "חשבון הנפש", רמ"ל
שורש מקראי. מקבילות דומות גם בערבית: ظَمِئَ (קרי: טַ'מִאַ) - בשני המשמעים, אכדית: şama'u, ארמית: טמא ועוד.
מידע נוסף [ עריכה ]
נטיית הפועל בגוף שלישי עבר היא "צָמֵא" ולא *"צָמַא" על דרך השלמים. החלטה 3.6 בדקדוק של האקדמיה ללשון העברית קובעת:
"בבניין קל בשורשים טמ"א, יר"א, מל"א, צמ"א, שׂנ"א – ע' הפועל מנוקדת בצירי בצורת עבר נסתר (צורת העבר שווה לצורת הבינוני). למשל: יָרֵא, צָמֵא , ובצורות עבר בגוף הראשון והשני, כגון צָמֵאתִי , מָלֵאתָ, שְׂנֵאתֶם".
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא צמא
הגייה * tsame
חלק דיבר שם־תואר
מין זכר
שורש צ־מ־א
דרך תצורה בינוני מן קל
נטיות נ': צְמֵאָה, ר"ז: צְמֵאִים, ר"נ: צְמֵאֹת, נ"י:צְמֵא־ נ"ר: צְמֵאֵי־
מִי שֶׁחָשׁ צֹרֶךְ לִשְׁתּוֹת, שֶׁנִּחָר גְּרוֹנוֹ וְעָלָיו לִשְׁתּוֹת.
בהשאלה הַמִּתְאַוֶּה לִדְבַר מָה, הָעוֹרֵג לְ-.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא צמא
הגייה * tsama
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש צ־מ־א
דרך תצורה משקל קָטָל
נטיות נ"י: צְמָא, כ': צְמָאֲךָ, צְמָאָהּ, צְמָאֲכֶם, צְמָאֲהֶן
תְּחוּשַׁת יֹבֶשׁ בַּגָּרוֹן וְצֹרֶךְ לִשְׁתּוֹת, חֵפֶץ עַז לִשְׁתִיָּה.
בהשאלה שְׁקִיקָה, רָצוֹן וָחֵשֶׁק עַזִּים.
מילה מקראית. מקבילה זהה בערבית: ظَمَأ (קרי: טָ'מָא) גם במשקל, וגם במשמעות.
מילים נרדפות [ עריכה ]
