לדלג לתוכן

צמא

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

צָמֵא א

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא צמא
שורש וגזרה צ־מ־א, גזרת נל"א
בניין פָּעַל (קַל)
  1. הִשְׁתּוֹקֵק לִשְׁתּוֹת, חָשׁ צֹרֶךְ לִגְמֹעַ מַשְׁקֶה.
  2. בהשאלה הִתְאַוָּה לְדָבָר הַרְבֵּה, אָבָה בְּכָל מְאוֹדוֹ לְ־.
    • ”אֱלֹהִים, אֵלִי אַתָּה- אֲשַׁחֲרֶךָּ: צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי...“ (תהילים סג, פסוק ב)
    • "ואכן חָפֵץ השי"ת להֵיטיב לִבְרואיו הַצְּמֵאִים לראוֹת עֻזּוֹ..." "חשבון הנפש", רמ"ל

גזרון

[עריכה]
  • שורש מקראי. מקבילות שמיות: אוגריתית 𐎙𐎎𐎜 (עֿמאֻ) או 𐎙𐎎𐎛 (עֿמאִ),[1] ואולי גם 𐎑𐎎𐎀 (טֿמאַ),[2] אכדית: צַמַאֻ ṣamā'u, ארמית: צהי ('צמא' בארמית שאול מעברית), ערבית: ظَمِئَ (טַ'מִאַ) - בשני המשמעים.
  • במילונו של האגיפטולוג ארנסט ווליס באדג': מצרית: tchamā - אדמה יבשה. געז: ጸምአ (ṣäməʔä).[3]

נגזרות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

מידע נוסף

[עריכה]
  • נטיית הפועל בגוף שלישי עבר היא "צָמֵא" ולא *"צָמַא" על דרך השלמים. החלטה 3.6 בדקדוק של האקדמיה ללשון העברית קובעת:
"בבניין קל בשורשים טמ"א, יר"א, מל"א, צמ"א, שׂנ"א – ע' הפועל מנוקדת בצירי בצורת עבר נסתר (צורת העבר שווה לצורת הבינוני). למשל: יָרֵא, צָמֵא, ובצורות עבר בגוף הראשון והשני, כגון צָמֵאתִי, מָלֵאתָ, שְׂנֵאתֶם".

צָמֵא ב

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא צמא
הגייה* tsame
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש צ־מ־א
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות ר׳ צְמֵאִים; נ׳ צְמֵאָה, נ"ר צְמֵאוֹת
  1. מִי שֶׁחָשׁ צֹרֶךְ לִשְׁתּוֹת, שֶׁנִּחָר גְּרוֹנוֹ וְעָלָיו לִשְׁתּוֹת.
  2. בהשאלה: הַמִּתְאַוֶּה לִדְבַר מָה, הָעוֹרֵג לְ־.

צירופים

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

צָמָא

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא צמא
הגייה* tsama
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש צ־מ־א
דרך תצורה משקל קָטָל
נטיות נ"י: צְמָא־, כ': צְמָאֲךָ, צְמָאָהּ, צְמָאֲכֶם, צְמָאֲהֶן
  1. תְּחוּשַׁת יֹבֶשׁ בַּגָּרוֹן וְצֹרֶךְ לִשְׁתּוֹת, רָצוֹן עַז לִשְׁתִיָּה.
    • ”הָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיוֹנִים מְבַקְשִׁים מַיִם – וָאַיִן, לְשׁוֹנָם בַּצָּמָא נָשָׁתָּה; אֲנִי יהוה אֶעֱנֵם, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל – לֹא אֶעֶזְבֵם.“ (ישעיהו מא, פסוק יז)
    • ”ואותו תלמיד איסטניס היה ולא רצה לשתות ומת בצמא (בבלי, מסכת תמידדף כז, עמוד ב)
  2. בהשאלה: שְׁקִיקָה, רָצוֹן וָחֵשֶׁק עַזִּים.
    • ”יוֹסֵי בֶן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵדָה אוֹמֵר – יְהִי בֵיתְךָ בֵּית וַעַד לַחֲכָמִים, וֶהֱוֵי מִתְאַבֵּק בַּעֲפַר רַגְלֵיהֶם, וֶהֱוֵי שׁוֹתֶה בַצָּמָא אֶת דִּבְרֵיהֶם.“ (משנה, מסכת אבותפרק א, משנה ד)

גזרון

[עריכה]
  • מילה מקראית. מקבילה זהה בערבית: ظَمَأ (קרי: טָ'מָא) גם במשקל, וגם במשמעות.

צירופים

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

הערות שוליים

[עריכה]
  1. צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 230; לוח UT 51 IV
  2. צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 481; לוח UT 128 I
  3. An Egyptian Hieroglyphic Dictionary, E.A Wallis Budge,1920 pp. 898.