מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי – פועל
|
כתיב מלא |
ניתק
|
שורש וגזרה |
נ־ת־ק
|
בניין |
פִּעֵל
|
- לשון המקרא ביטל קשר.
- ”וַתִּקַּח דְּלִילָה עֲבֹתִים חֲדָשִׁים, וַתַּאַסְרֵהוּ בָהֶם – וַתֹּאמֶר אֵלָיו, פְּלִשְׁתִּים עָלֶיךָ שִׁמְשׁוֹן; וְהָאֹרֵב יֹשֵׁב בֶּחָדֶר, וַיְנַתְּקֵם מֵעַל זְרֹעֹתָיו כַּחוּט.“ (שופטים טז, פסוק יב)
- ”הֲלוֹא אֶת שָׁרָשֶׁיהָ יְנַתֵּק וְאֶת פִּרְיָהּ יְקוֹסֵס וְיָבֵשׁ כָּל טַרְפֵּי צִמְחָהּ תִּיבָשׁ.“ (יחזקאל יז, פסוק ט)
- ”יוֹצִיאֵם מֵחֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת; וּמוֹסְרוֹתֵיהֶם יְנַתֵּק.“ (תהלים קז, פסוק יד)
- עברית חדשה בהשאלה: הפסיק שיחת טלפון.
- "סגרתי את הטלפון בנשימה כבדה // ניתקתי, לא ידעתי / לא חשבתי / שחיכית לי" (כבר עכשיו , מאת ירמי קפלן)
- גם אם הוא מאריך בשיחה אל תנתק לו בפרצוף.
- לפועל הנגזרת נָתוּק במקרא (ולא לנָתַק)
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
נתק
|
הגייה* |
netek
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
נ־ת־ק
|
דרך תצורה |
משקל קֶטֶל
|
נטיות |
|
- עברית חדשה אי־רציפות במגע; חיבור שהופרד.
- מאז רעידת האדמה יש נתק בין שני חלקי היבשת.
- לשון המקרא בהשאלה מן (1):[1] נגע צרעת במקום השיער שבראש גורם לנשירת רוב השיער במקום.
- ”וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע וְהִנֵּה מַרְאֵהוּ עָמֹק מִן הָעוֹר וּבוֹ שֵׂעָר צָהֹב דָּק וְטִמֵּא אֹתוֹ הַכֹּהֵן נֶתֶק הוּא צָרַעַת הָרֹאשׁ אוֹ הַזָּקָן הוּא.“ (ויקרא יג, פסוק ל)
השורש נתק
|
השורש נ־ת־ק הוא שורש מגזרת חפ"נ.
נ־ת־ק
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
-אין־
|
-אין־
(ב׳ פעוּל: נָתוּק)
|
-אין־
|
-אין־
|
-אין־
|
נִפְעַל
|
נִתַּק
|
נִתָּק
|
יִנָּתֵק
|
הִנָּתֵק
|
לְהִנָּתֵק
|
הִפְעִיל
|
-הִתִּיק(הִנְתִּיק)
|
-מַתִּיק
|
-יַתִּיק
|
- הַתֵּק
|
-לְהַתִּיק
|
הֻפְעַל
|
-
|
-
|
-
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
נִתֵּק
|
מְנַתֵּק
|
יְנַתֵּק
|
נַתֵּק
|
לְנַתֵּק
|
פֻּעַל
|
נֻתַּק
|
מְנֻתָּק
|
יְנֻתַּק
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְנַתֵּק
|
מִתְנַתֵּק
|
יִתְנַתֵּק
|
הִתְנַתֵּק
|
לְהִתְנַתֵּק
|
| |
|
ניתוח דקדוקי – פועל
|
כתיב מלא |
ניתק
|
שורש וגזרה |
נ־ת־ק
|
בניין |
נִפְעַל
|
- נפרד ומש ממקומו נקרע ממקום שהיה חבור לו.
- ”וַיְהִי כַּעֲלוֹת הַכֹּהֲנִים..מִתּוֹךְ הַיַּרְדֵּן נִתְּקוּ כַּפּוֹת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים אֶל הֶחָרָבָה וַיָּשֻׁבוּ מֵי הַיַּרְדֵּן לִמְקוֹמָם“ (יהושע ד, פסוק יח)
- ”וַיִּזָּעֲקוּ כָּל הָעָם אֲשֶׁר בָּעַי לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם וַיִּרְדְּפוּ אַחֲרֵי יְהוֹשֻׁעַ וַיִּנָּתְקוּ מִן הָעִיר“ (יהושע ח, פסוק טז)
- ”אֵין־עָיֵף וְאֵין־כּוֹשֵׁל בּוֹ, לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן; וְלֹא נִפְתַּח אֵזוֹר חֲלָצָיו, וְלֹא נִתַּק שְׂרוֹךְ נְעָלָיו.“ (ישעיהו ה, פסוק כז)
- ”וַתֹּאמֶר אֵלָיו פְּלִשְׁתִּים עָלֶיךָ שִׁמְשׁוֹן וַיְנַתֵּק אֶת הַיְתָרִים כַּאֲשֶׁר יִנָּתֵק פְּתִיל הַנְּעֹרֶת בַּהֲרִיחוֹ אֵשׁ“ (שופטים טז, פסוק ט)
מגזרת חפ"נ כמו נִנְּתַּק הנו"ן השורשית נפלה.