נתק

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

נִתֵּק[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא ניתק
שורש וגזרה נ־ת־ק
בניין פִּעֵל
  1. לשון המקרא ביטל קשר.
    • ”וַתִּקַּח דְּלִילָה עֲבֹתִים חֲדָשִׁים, וַתַּאַסְרֵהוּ בָהֶם – וַתֹּאמֶר אֵלָיו, פְּלִשְׁתִּים עָלֶיךָ שִׁמְשׁוֹן; וְהָאֹרֵב יֹשֵׁב בֶּחָדֶר, וַיְנַתְּקֵם מֵעַל זְרֹעֹתָיו כַּחוּט.“ (שופטים טז, פסוק יב)
    • ”הֲלוֹא אֶת שָׁרָשֶׁיהָ יְנַתֵּק וְאֶת פִּרְיָהּ יְקוֹסֵס וְיָבֵשׁ כָּל טַרְפֵּי צִמְחָהּ תִּיבָשׁ.“ (יחזקאל יז, פסוק ט)
    • ”יוֹצִיאֵם מֵחֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת; וּמוֹסְרוֹתֵיהֶם יְנַתֵּק.“ (תהלים קז, פסוק יד)
  2. עברית חדשה בהשאלה: הפסיק שיחת טלפון.
    • "סגרתי את הטלפון בנשימה כבדה // ניתקתי, לא ידעתי / לא חשבתי / שחיכית לי" (כבר עכשיוערך מקביל בוויקיפדיה, מאת ירמי קפלן)
    • גם אם הוא מאריך בשיחה אל תנתק לו בפרצוף.

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

מידע נוסף[עריכה]

  • לפועל הנגזרת נָתוּק במקרא (ולא לנָתַק)

ראו גם[עריכה]

נֶתֶק[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נתק
הגייה* netek
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש נ־ת־ק
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות
  1. עברית חדשה אי־רציפות במגע; חיבור שהופרד.
    • מאז רעידת האדמה יש נתק בין שני חלקי היבשת.
  2. לשון המקרא בהשאלה מן (1):[1] נגע צרעת במקום השיער שבראש גורם לנשירת רוב השיער במקום.
    • ”וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע וְהִנֵּה מַרְאֵהוּ עָמֹק מִן הָעוֹר וּבוֹ שֵׂעָר צָהֹב דָּק וְטִמֵּא אֹתוֹ הַכֹּהֵן נֶתֶק הוּא צָרַעַת הָרֹאשׁ אוֹ הַזָּקָן הוּא.“ (ויקרא יג, פסוק ל)

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]


השורש נתק

השורש נ־ת־ק הוא שורש מגזרת חפ"נ.

נטיות הפעלים[עריכה]

נ־ת־ק עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין־ -אין־

(ב׳ פעוּל: נָתוּק)

-אין־ -אין־ -אין־
נִפְעַל נִתַּק נִתָּק יִנָּתֵק הִנָּתֵק לְהִנָּתֵק
הִפְעִיל -הִתִּיק(הִנְתִּיק) -מַתִּיק -יַתִּיק - הַתֵּק -לְהַתִּיק
הֻפְעַל - - - -אין- -אין-
פִּעֵל נִתֵּק מְנַתֵּק יְנַתֵּק נַתֵּק לְנַתֵּק
פֻּעַל נֻתַּק מְנֻתָּק יְנֻתַּק -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְנַתֵּק מִתְנַתֵּק יִתְנַתֵּק הִתְנַתֵּק לְהִתְנַתֵּק

נִתַּק[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא ניתק
שורש וגזרה נ־ת־ק
בניין נִפְעַל
  1. נפרד ומש ממקומו נקרע ממקום שהיה חבור לו.
    • ”וַיְהִי כַּעֲלוֹת הַכֹּהֲנִים..מִתּוֹךְ הַיַּרְדֵּן נִתְּקוּ כַּפּוֹת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים אֶל הֶחָרָבָה וַיָּשֻׁבוּ מֵי הַיַּרְדֵּן לִמְקוֹמָם“ (יהושע ד, פסוק יח)
    • ”וַיִּזָּעֲקוּ כָּל הָעָם אֲשֶׁר בָּעַי לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם וַיִּרְדְּפוּ אַחֲרֵי יְהוֹשֻׁעַ וַיִּנָּתְקוּ מִן הָעִיר“ (יהושע ח, פסוק טז)
    • ”אֵין־עָיֵף וְאֵין־כּוֹשֵׁל בּוֹ, לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן; וְלֹא נִפְתַּח אֵזוֹר חֲלָצָיו, וְלֹא נִתַּק שְׂרוֹךְ נְעָלָיו.“ (ישעיהו ה, פסוק כז)
    • ”וַתֹּאמֶר אֵלָיו פְּלִשְׁתִּים עָלֶיךָ שִׁמְשׁוֹן וַיְנַתֵּק אֶת הַיְתָרִים כַּאֲשֶׁר יִנָּתֵק פְּתִיל הַנְּעֹרֶת בַּהֲרִיחוֹ אֵשׁ“ (שופטים טז, פסוק ט)

גיזרון[עריכה]

מגזרת חפ"נ כמו נִנְּתַּק הנו"ן השורשית נפלה.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

  1. על פי פרשני המקרא