מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי – פועל |
| כתיב מלא | ניתק |
| שורש וגזרה | נ־ת־ק |
| בניין | פִּעֵל |
- לשון המקרא ביטל קשר.
- ”וַתִּקַּח דְּלִילָה עֲבֹתִים חֲדָשִׁים, וַתַּאַסְרֵהוּ בָהֶם – וַתֹּאמֶר אֵלָיו, פְּלִשְׁתִּים עָלֶיךָ שִׁמְשׁוֹן; וְהָאֹרֵב יֹשֵׁב בֶּחָדֶר, וַיְנַתְּקֵם מֵעַל זְרֹעֹתָיו כַּחוּט.“ (שופטים טז, פסוק יב)
- ”הֲלוֹא אֶת שָׁרָשֶׁיהָ יְנַתֵּק וְאֶת פִּרְיָהּ יְקוֹסֵס וְיָבֵשׁ כָּל טַרְפֵּי צִמְחָהּ תִּיבָשׁ.“ (יחזקאל יז, פסוק ט)
- ”יוֹצִיאֵם מֵחֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת; וּמוֹסְרוֹתֵיהֶם יְנַתֵּק.“ (תהלים קז, פסוק יד)
- עברית חדשה בהשאלה: הפסיק שיחת טלפון.
- "סגרתי את הטלפון בנשימה כבדה // ניתקתי, לא ידעתי / לא חשבתי / שחיכית לי" (כבר עכשיו
, מאת ירמי קפלן)
- גם אם הוא מאריך בשיחה אל תנתק לו בפרצוף.
- לפועל הנגזרת נָתוּק במקרא (ולא לנָתַק)
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | נתק |
| הגייה* | netek |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | נ־ת־ק |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | |
- עברית חדשה אי־רציפות במגע; חיבור שהופרד.
- מאז רעידת האדמה יש נתק בין שני חלקי היבשת.
- לשון המקרא בהשאלה מן (1):[1] נגע צרעת במקום השיער שבראש גורם לנשירת רוב השיער במקום.
- ”וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע וְהִנֵּה מַרְאֵהוּ עָמֹק מִן הָעוֹר וּבוֹ שֵׂעָר צָהֹב דָּק וְטִמֵּא אֹתוֹ הַכֹּהֵן נֶתֶק הוּא צָרַעַת הָרֹאשׁ אוֹ הַזָּקָן הוּא.“ (ויקרא יג, פסוק ל)
| השורש נתק |
|
השורש נ־ת־ק הוא שורש מגזרת חפ"נ.
| נ־ת־ק |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
-אין־ |
-אין־
(ב׳ פעוּל: נָתוּק) |
-אין־ |
-אין־ |
-אין־ |
| נִפְעַל |
נִתַּק |
נִתָּק |
יִנָּתֵק |
הִנָּתֵק |
לְהִנָּתֵק |
| הִפְעִיל |
-הִתִּיק(הִנְתִּיק) |
-מַתִּיק |
-יַתִּיק |
- הַתֵּק |
-לְהַתִּיק |
| הֻפְעַל |
- |
- |
- |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
נִתֵּק |
מְנַתֵּק |
יְנַתֵּק |
נַתֵּק |
לְנַתֵּק |
| פֻּעַל |
נֻתַּק |
מְנֻתָּק |
יְנֻתַּק |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
הִתְנַתֵּק |
מִתְנַתֵּק |
יִתְנַתֵּק |
הִתְנַתֵּק |
לְהִתְנַתֵּק |
|
|
| ניתוח דקדוקי – פועל |
| כתיב מלא | ניתק |
| שורש וגזרה | נ־ת־ק |
| בניין | נִפְעַל |
- נפרד ומש ממקומו נקרע ממקום שהיה חבור לו.
- ”וַיְהִי כַּעֲלוֹת הַכֹּהֲנִים..מִתּוֹךְ הַיַּרְדֵּן נִתְּקוּ כַּפּוֹת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים אֶל הֶחָרָבָה וַיָּשֻׁבוּ מֵי הַיַּרְדֵּן לִמְקוֹמָם“ (יהושע ד, פסוק יח)
- ”וַיִּזָּעֲקוּ כָּל הָעָם אֲשֶׁר בָּעַי לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם וַיִּרְדְּפוּ אַחֲרֵי יְהוֹשֻׁעַ וַיִּנָּתְקוּ מִן הָעִיר“ (יהושע ח, פסוק טז)
- ”אֵין־עָיֵף וְאֵין־כּוֹשֵׁל בּוֹ, לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן; וְלֹא נִפְתַּח אֵזוֹר חֲלָצָיו, וְלֹא נִתַּק שְׂרוֹךְ נְעָלָיו.“ (ישעיהו ה, פסוק כז)
- ”וַתֹּאמֶר אֵלָיו פְּלִשְׁתִּים עָלֶיךָ שִׁמְשׁוֹן וַיְנַתֵּק אֶת הַיְתָרִים כַּאֲשֶׁר יִנָּתֵק פְּתִיל הַנְּעֹרֶת בַּהֲרִיחוֹ אֵשׁ“ (שופטים טז, פסוק ט)
מגזרת חפ"נ כמו נִנְּתַּק הנו"ן השורשית נפלה.