פרק (שורש)
| ניתוח דקדוקי לשורש | |
|---|---|
| משמעות עיקרית | הפרדת דבר מורכב לחלקיו |
| גזרה | גזרת השלמים |
| הופיע לראשונה בלשון | המקרא |
נטיות הפעלים
[עריכה]| פ־ר־ק | עבר | הווה/בינוני | עתיד | ציווי | שם הפועל |
| קַל | פָּרַק | פּוֹרֵק (ב׳ פעוּל: פָּרוּק) |
יִפְרֹק | פְּרֹק | לִפְרֹק |
| נִפְעַל | נִפְרַק | נִפְרָק | יִפָּרֵק | הִפָּרֵק | לְהִפָּרֵק |
| הִפְעִיל | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- |
| הֻפְעַל | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- |
| פִּעֵל | פֵּרֵק | מפָרֵק | יפָרֵק | פָּרֵק | לפָרֵק |
| פֻּעַל | פֹרַק | מפֹרָק | יפֹרַק | -אין- | -אין- |
| הִתְפַּעֵל | הִתְפָּרֵק | מִתְפָּרֵק | יִתְפָּרֵק | הִתְפָּרֵק | לְהִתְפָּרֵק |