מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
 יש להוסיף לדף זה את הערך: אִבֵּן.
|
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
אבן
|
| הגייה* |
even
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
נקבה
|
| שורש |
א־ב־ן
|
| דרך תצורה |
משקל קֶטֶל
|
| נטיות |
ר': אֲבָנִים, נ"ר: אַבְנֵי־
|
גלי אבנים
- תערובת מינרלים הנוצרת באופן טבעי.
- ”וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל-מֹשֶׁה עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וֶהְיֵה-שָׁם וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת-לֻחֹת הָאֶבֶן וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי לְהוֹרֹתָם.“ (שמות כד, פסוק יב)
- ”אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל-בָּהּ לֶחֶם לֹא-תֶחְסַר כֹּל בָּהּ אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחֹשֶׁת.“ (דברים ח, פסוק ט)
- ”וַיִּשְׁלַח חִירָם מֶלֶךְ-צֹר מַלְאָכִים אֶל-דָּוִד וַעֲצֵי אֲרָזִים וְחָרָשֵׁי עֵץ וְחָרָשֵׁי אֶבֶן קִיר וַיִּבְנוּ-בַיִת לְדָוִד.“ (שמואל ב׳ ה, פסוק יא)
- סלע, אוסף מינרלים מוצק וקשה, חומר הנחצב מהרים או מצוי על פני הקרקע; גוש העשוי מאבן (1)
- ”וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר.“ (בראשית יא, פסוק ג)
- ”וַיֹּאמְרוּ כָּל-הָעֵדָה לִרְגּוֹם אֹתָם בָּאֲבָנִים וּכְבוֹד יְהֹוָה נִרְאָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֶל-כָּל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.“ (במדבר יד, פסוק י)
- ”לֶחָרָשִׁים וְלַבֹּנִים וְלַגֹּדְרִים וְלִקְנוֹת עֵצִים וְאַבְנֵי מַחְצֵב לְחַזֵּק אֶת-הַבָּיִת.“ (מלכים ב׳ כב, פסוק ו)
- ”עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק.“ (קהלת ג, פסוק ה)
- תכשיט, אבן־חן.
- ”וּזֲהַב הָאָרֶץ הַהִוא טוֹב שָׁם הַבְּדֹלַח וְאֶבֶן הַשֹּׁהַם.“ (בראשית ב, פסוק יב)
- ”וְהָאֲבָנִים תִּהְיֶיןָ עַל-שְׁמֹת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עַל-שְׁמֹתָם פִּתּוּחֵי חוֹתָם אִישׁ עַל-שְׁמוֹ תִּהְיֶיןָ לִשְׁנֵי עָשָׂר שָׁבֶט.“ (שמות כח, פסוק כא)
- ”מְקוֹם-סַפִּיר אֲבָנֶיהָ וְעַפְרֹת זָהָב לוֹ.“ (איוב כח, פסוק ו)
- (משחק) קובייה של משחק.
- למילה מקבילות בשפות שמיות רבות: אוגריתית – 𐎀𐎁𐎐 (אַבן);[1] כנענית – (אבן);[2] אכדית – 𒉌𒌓 (abnu); ארמית־סורית – ܐܰܒ݂ܢܳܐ, ܐܲܒ݂ܢܵܐ (ʾaḇnā); ארמית ־יהודית: אַבְנָא; ארמית־מנדעית – ࡀࡁࡍ (abn); געז – እብን (ʾǝbn); דרום־ערבית – 𐩱𐩨𐩬 ועוד.
- מופיע במקרא גם בכתיב: אבל בהוראת אבן ”אָבֵל הַגְּדוֹלָה, אֲשֶׁר הִנִּיחוּ עָלֶיהָ אֵת אֲרוֹן יְהוָה“ (שמואל א׳ ו, פסוק יח)
מילים נרדפות[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: אבן |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אבנים |
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
אבן
|
| הגייה* |
iben או ibn
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
|
| דרך תצורה |
שאילה מערבית
|
| נטיות |
|
- לשון ימי הביניים בן; משמש באזכור אבי הנדון (או אחד מאבות אבותיו, כשם משפחה)
- שמו המלא של ראב"ע הוא רבי אברהם בן מאיר אבן עזרא.
- ממערבית: إِبْن (אִבְּן) – בן.
מילים נרדפות[עריכה]
- ↑ לוחות UT ’nt III, 51 II, 52, 77, Krt, 1 Aqht, 607 ועוד
- ↑ KAI 77
ערך בוויקיפדיה: אבן
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אבנים