אבן

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
יש להוסיף לדף זה את הערך: אִבֵּן.

אֶבֶן[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אבן
הגייה* even
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש א־ב־ן
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר': אֲבָנִים, נ"ר: אַבְנֵי־
גלי אבנים
  1. תערובת מינרלים הנוצרת באופן טבעי.
    • ”וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל-מֹשֶׁה עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וֶהְיֵה-שָׁם וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת-לֻחֹת הָאֶבֶן וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי לְהוֹרֹתָם.“ (שמות כד, פסוק יב)
    • ”אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל-בָּהּ לֶחֶם לֹא-תֶחְסַר כֹּל בָּהּ אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחֹשֶׁת.“ (דברים ח, פסוק ט)
    • ”וַיִּשְׁלַח חִירָם מֶלֶךְ-צֹר מַלְאָכִים אֶל-דָּוִד וַעֲצֵי אֲרָזִים וְחָרָשֵׁי עֵץ וְחָרָשֵׁי אֶבֶן קִיר וַיִּבְנוּ-בַיִת לְדָוִד.“ (שמואל ב׳ ה, פסוק יא)
  2. סלע, אוסף מינרלים מוצק וקשה, חומר הנחצב מהרים או מצוי על פני הקרקע; גוש העשוי מאבן (1)
    • ”וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר.“ (בראשית יא, פסוק ג)
    • ”וַיֹּאמְרוּ כָּל-הָעֵדָה לִרְגּוֹם אֹתָם בָּאֲבָנִים וּכְבוֹד יְהֹוָה נִרְאָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֶל-כָּל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.“ (במדבר יד, פסוק י)
    • ”לֶחָרָשִׁים וְלַבֹּנִים וְלַגֹּדְרִים וְלִקְנוֹת עֵצִים וְאַבְנֵי מַחְצֵב לְחַזֵּק אֶת-הַבָּיִת.“ (מלכים ב׳ כב, פסוק ו)
    • ”עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק.“ (קהלת ג, פסוק ה)
  3. תכשיט, אבן־חן.
    • ”וּזֲהַב הָאָרֶץ הַהִוא טוֹב שָׁם הַבְּדֹלַח וְאֶבֶן הַשֹּׁהַם.“ (בראשית ב, פסוק יב)
    • וְהָאֲבָנִים תִּהְיֶיןָ עַל-שְׁמֹת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עַל-שְׁמֹתָם פִּתּוּחֵי חוֹתָם אִישׁ עַל-שְׁמוֹ תִּהְיֶיןָ לִשְׁנֵי עָשָׂר שָׁבֶט.“ (שמות כח, פסוק כא)
    • ”מְקוֹם-סַפִּיר אֲבָנֶיהָ וְעַפְרֹת זָהָב לוֹ.“ (איוב כח, פסוק ו)
  4. (משחק) קובייה של משחק.

גיזרון[עריכה]

  1. למילה מקבילות בשפות שמיות רבות: אוגריתית – 𐎀𐎁𐎐 (אַבן);[1] כנענית – (אבן);[2] אכדית – 𒉌𒌓 (abnu); ארמית־סורית – ܐܰܒ݂ܢܳܐ, ܐܲܒ݂ܢܵܐ (ʾaḇnā); ארמית ־‬יהודית: אַבְנָא; ארמית־מנדעית – ࡀࡁࡍ (abn); געז – እብን (ʾǝbn); דרום־‬ערבית – 𐩱𐩨𐩬‎ ועוד.
  • מופיע במקרא גם בכתיב: אבל בהוראת אבן אָבֵל הַגְּדוֹלָה, אֲשֶׁר הִנִּיחוּ עָלֶיהָ אֵת אֲרוֹן יְהוָה“ (שמואל א׳ ו, פסוק יח)

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: אבן
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אבנים

אִבְּן[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אבן
הגייה* iben או ibn
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה שאילה מערבית
נטיות
  1. לשון ימי הביניים בן; משמש באזכור אבי הנדון (או אחד מאבות אבותיו, כשם משפחה)
    • שמו המלא של ראב"ע הוא רבי אברהם בן מאיר אבן עזרא.

גיזרון[עריכה]

  • ממערבית: إِبْن (אִבְּן) – בן.

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

  1. לוחות UT ’nt III, 51 II, 52, 77, Krt, 1 Aqht, 607 ועוד
  2. KAI 77