מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
פת
|
| הגייה* |
pat
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
נקבה
|
| שורש |
פ־ת־ת, כפולים
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
פַּת־, ר׳ פִּתִים
|
פתי לחם
- לשון המקרא חתיכת לחם, פרוסת לחם, מנה של לחם.
- ”וְאֶקְחָה פַת־לֶחֶם וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם אַחַר תַּעֲבֹרוּ...“ (בראשית יח, פסוק ה)
- ”...מִפִּתּוֹ תֹאכַל וּמִכֹּסוֹ תִשְׁתֶּה וּבְחֵיקוֹ תִשְׁכָּב וַתְּהִי־לוֹ כְּבַת.“ (שמואל ב׳ יב, פסוק ג)
- ”טוֹב פַּת חֲרֵבָה וְשַׁלְוָה־בָהּ; מִבַּיִת מָלֵא זִבְחֵי־רִיב.“ (משלי יז, פסוק א)
- ”וַיֹּאמֶר לָה בֹעַז לְעֵת הָאֹכֶל, גֹּשִׁי הֲלֹם וְאָכַלְתְּ מִן־הַלֶּחֶם וְטָבַלְתְּ פִּתֵּךְ בַּחֹמֶץ...“ (רות ב, פסוק יד)
- לשון המקרא פֵּירוּר.
- ”מַשְׁלִיךְ קַרְחוֹ כְפִתִּים; לִפְנֵי קָרָתוֹ מִי יַעֲמֹד?“ (תהלים קמז, פסוק יז)
- עברית חדשה בהשאלה: ארוחה (לרוב בצירופים)
- מן פָּתַת - לפורר, לבצוע לחלקים קטנים. ארמית: פִּיתָא.
- 3. בלשון חז"ל כבר מופיע הצירוף "פת שחרית": פת שחרית במלח (בבא מציעא קז,ב) וממנו נגזרו בעברית החדשה צירופים נוספים.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
פות
|
| הגייה* |
pot
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
נקבה
|
| שורש |
פ־ת־ת→←פ־ת־ח
|
| דרך תצורה |
משקל קֹטֶל
|
| נטיות |
ר׳ פֻּתּוׂת; פות־, ר׳ פֻּתּוׂת־
|
איור של פות
- ערוות האישה; החלק החיצוני של איברי המין הנשי.
- ”וְשִׂפַּח ה' קָדְקֹד בְּנוֹת צִיּוֹן וַיהוה פָּתְהֵן יְעָרֶה“ (ישעיהו ג, פסוק יז).
- המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. הגיזרון לא ברור, ראו גם: פּוֹתָה.
- אכדית פֻּתֻ (putu) בהוראת קידמת-הראש או מצח (fore-head) במקרא בצורה פותות בהוראת: "פתח קדמי שעמד מנגד לדלתות הבית בואכה אל קדש-הקדשים" - ”וְהַפֹּתוֹת לְדַלְתוֹת הַבַּיִת הַפְּנִימִי לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים“ (מלכים א׳ ז, פסוק נ), רש"י למעשה מתקן את הטקסט וקורא "פֹתחות" במקום פתות בהסתמכו על הפסוק המקביל מדברי הימים: ”וּפֶתַח הַבַּיִת דַּלְתוֹתָיו הַפְּנִימִיּוֹת לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים“ (דברי הימים ב׳ ד, פסוק כב), [1].
- ועד הלשון העברית, מילון למונחי הרפואה, תרצ"ט-תש"ט (1939): מונחי מיילדות.
 ערך בוויקיפדיה: פות |
- ↑ בלשונות לעז, פות-pot, בהוראת כלי קיבול יומיומי, כסיר בשול
ערך בוויקיפדיה: פות