לפי תרגום יונתן "לחם גוונא" פירושו "הלחם הפנימי", שהרי הלחם היה נמצא בתוך ההיכל, בו נמצא מזבח הזהב ששונה "פנימי", ומכאן נמצא כי שמו של הלחם גזור משמו של המזבח, שנאמר: "וְעַל שֻׁלְחַן הַפָּנִים, יִפְרְשׂוּ בֶּגֶד תְּכֵלֶת, וְנָתְנוּ עָלָיו אֶת-הַקְּעָרֹת וְאֶת-הַכַּפֹּת וְאֶת-הַמְּנַקִּיֹּת, וְאֵת קְשׂוֹת הַנָּסֶךְ; וְלֶחֶם הַתָּמִיד, עָלָיו יִהְיֶה." (במדבר ד', ז').
לפי הרשב"ם "לחם הראוי לפני שרים, לחם נאה" - פני המלך.
במסכת פסחים רשום: "וכמה פת עבה א"ר הונא טפח שכן מצינו בלחם הפנים טפח" (פסחים לז א), וכן המשמעות פנים זה פנים של בן אדם שאין גודלם קטן מטפח. בן זומא אמר: "ונתת על השלחן לחם פנים לפני תמיד, שיהא לו פנים." (משנה מנחות יא ד) ורש"י פירש: "שיש לו פנים רואין לכאן ולכאן, לצדי הבית מזה ומזה".
ערך בוויקיפדיה: לחם הפנים