לוחם

לוֹחֵם[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	לוחם
הגייה^*	lochem
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ל־ח־ם
דרך תצורה	משקל קוֹטֵל
נטיות	ר׳ לוֹחֲמִים; נ׳ לוֹחֶמֶת, נ"ר לוֹחֲמוֹת

אדם המשתתף במאמץ מלחמתי ותפקידו הוא להפעיל אלימות נגד אויב.
- ”לְדָוִד רִיבָה יְהוָה אֶת-יְרִיבַי לְחַם אֶת-לֹחֲמָי.“ (תהלים לה, פסוק א)
- ”שָׁאֲפוּ שׁוֹרְרַי כָּל-הַיּוֹם כִּי-רַבִּים לֹחֲמִים לִי מָרוֹם.“ (תהלים נו, פסוק ג)
- נגן על ארץ המולדת, עד הלוחם האחרון.
בהשאלה: כל אדם המחויב לביצוע אגרסיבי של מטרה כנגד כוחות בעלי רצונות מנוגדים תקיפים.
- "עקב המשקל הגבוה של לוחמי הסומו, הלחץ הנפשי, ושתיית המשקאות החריפים הרבה, תוחלת החיים הממוצעת של לוחמי סומו נמוכה בכ-10 שנים מהממוצע ביפן." (סומו, ויקיפדיה)
- כשביקרנו בספרד יצא לנו לראות מופע אכזרי בו לוחם שוורים הרג שור בזירה.
- רוב גיבורי העל הם גם לוחמי צדק.

ערך בוויקיפדיה: לוחם

השורש ל־ח־ם א הוא שורש מגזרת השלמים.

אין העיצור הגרוני בע' הפועל מחייב נטייה במשקל יִפְעַל בבניין קל עתיד. למשל: יִמְחַק וגם יִמְחֹק. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[1]