לחם א (שורש)

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

השורש ל־ח־ם א הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

ל־ח־ם א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל לָחַם לוֹחֵם יִלְחַם או יִלְחֹם לְחַם או לְחֹם לִלְחֹם
נִפְעַל נִלְחַם נִלְחָם יִלָּחֵם הִלָּחֵם לְהִלָּחֵם
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְלַחֵם מִתְלַחֵם יִתְלַחֵם הִתְלַחֵם לְהִתְלַחֵם

הערות[עריכה]

  • אין העיצור הגרוני בע' הפועל מחייב נטייה במשקל יִפְעַל בבניין קל עתיד. למשל: יִמְחַק וגם יִמְחֹק. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[1]