לחימה
לְחִימָה
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | לחימה |
| הגייה* | lekhima |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ל־ח־ם |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
- עברית חדשה עצם ההתמודדות תוך שימוש בנשק בין לוחמים או כוחות צבא יריבים, על פי רוב תוך כדי תנועה.[1]
- ”לפני בואו לארץ שירת בסודן והתמחה בלחימה בקבוצות גרילה מקומיות, שפעלו נגד השלטון הבריטי.“ (אומץ: סיפורו של משה דיין, מאת אהוד בן עזר, בפרויקט בן יהודה)
- ”גדוד הטנקים שלו סופח לחטיבתנו ממש בתוך ימי הלחימה [...].“ (שנים־עשר סלי חול, מאת אלישע פורת, בפרויקט בן יהודה)
- ”עתה נמסר מקהיר כי המצרים מוכנים להתחייב להימנעות מחידוש הלחימה למשך שנתיים בלבד ובתמורה הם רוצים נסיגה ישראלית עמוקה.“ (הגיעה שעת ההכרעה לסאדאת, מאת חגי אשד, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
[עריכה]- מן ל-ח-ם, לָחַם.
צירופים
[עריכה]נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]ראו גם
[עריכה]סימוכין
[עריכה]- ↑ עפ"י יאיר בורלא, לקסיקון מונחים צבאיים. תל אביב, דביר, תשמ"ח.