לחם עני
מראה
לֶחֶם עֹנִי (גם לֶחֶם עָנִי)
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | לחם עוני |
הגייה* | lekhem oni |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | צרוף |
נטיות |
- (יהדות) מאפה מצה הנאכל בליל הסדר.
- מאפה פשוט וזול מאכל עניים.
- עיסה שנאפית בקרקע כמו שעושים הערביים שוכני המדברות נקראת אמנם לחם עוני אך ראויה לברכת הלחם (ע"פ בבלי ברכות ל"ח ע"א ורמב"ם ברכות פ"ג ה"ט)
גיזרון
[עריכה]- הביטוי נזכר במקרא פעם אחת. חז"ל נחלקו בשורש המילה עוני דעה אחת מלשון עני ע־נ־ה א ולדיעה אחרת מלשון מענה ע־נ־ה ב מחלוקת שיש לה משמעות פרשנית ואף הלכתית לדוגמה האיסור ללוש את מצת החג בתוספת יין ודבש, או לאפותה כחלוט.
פרשנים מפרשים
[עריכה]- ”לחם עני - פרט לעיסה שנילושה ביין ושמן ודבש. מאי טעמא דרבי עקיבא? - מי כתיב לחם עוני עני כתיב. - ורבי יוסי הגלילי: מי קרינן עני? עוני קרינן. - ורבי עקיבא: האי דקרינן ביה עוני - כדשמואל, דאמר שמואל: לחם עני - לחם שעונין עליו דברים הרבה“ (בבלי, מסכת פסחים – דף לו, עמוד א)
- בדרך דרש דרשו את המילה כמו און ב אנינות (בבלי פסחים שם)
- רש"י: לחם שמזכיר את העוני שנתענו במצרים.
- חזקוני: דרכו של עני כשנותנים לו מעט קמח אין לו כלי להחם בו המים ללושו ולא פנאי להחמיץ אלא בוללו במעט מים צוננין וזורקו בתנור או בכירה.
- ספורנו: לחם שהיו אוכלים בעוני ושלא היה להם פנאי להשהות עיסתם עד שתחמץ מפני נוגשים אצים
- מלבי"ם: ור"ש ס"ל שקראם לחם עוני שהיה זכר להענוי כי העבדים היו נותנים להם לחם שלא נתחמץ שקשה להתעכל.
ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: לחם עוני |