חשך

בערך זה מופיעות מילים בעלות שי"ן ימנית ( שׁ ) ומילים בעלות שי"ן שמאלית ( שׂ ). אנא שימו לב להבדל.

חֹשֶׁךְ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חושך
הגייה*	khoshekh
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ח־שׁ־ך
דרך תצורה	משקל קֹטֶל
נטיות	חֹשֶׁךְ־

1. מצב המאופיין בהיעדר אור.

   • ”וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ עַל־פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל־פְּנֵי הַמָּיִם.“ (בראשית א, פסוק ב)
   • ”וַיֹּאמֶר יהוה אֶל־מֹשֶׁה; נְטֵה יָדְךָ עַל־הַשָּׁמַיִם, וִיהִי חֹשֶׁךְ עַל־אֶרֶץ מִצְרָיִם – וְיָמֵשׁ חֹשֶׁךְ.“ (שמות י, פסוק כא)
   • ”וַיְהִי הַשַּׁעַר לִסְגּוֹר בַּחֹשֶׁךְ – וְהָאֲנָשִׁים יָצָאוּ, לֹא יָדַעְתִּי אָנָה הָלְכוּ הָאֲנָשִׁים; רִדְפוּ מַהֵר אַחֲרֵיהֶם, כִּי תַשִּׁיגוּם.“ (יהושע ב, פסוק ה)
   • ”כִּי־הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה־אֶרֶץ, וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים; וְעָלַיִךְ יִזְרַח יהוה, וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה.“ (ישעיהו ס, פסוק יב)
   • ”וַיֹּאמֶר אֵלַי – הֲרָאִיתָ בֶן־אָדָם אֲשֶׁר זִקְנֵי בֵית-יִשְׂרָאֵל עֹשִׂים בַּחֹשֶׁךְ, אִישׁ בְּחַדְרֵי מַשְׂכִּיתוֹ; כִּי אֹמְרִים אֵין יהוה רֹאֶה אֹתָנוּ...“ (יחזקאל ח, פסוק יב)
   • ”כִּי־אַתָּה תָּאִיר נֵרִי יהוה; אֱלֹהַי יַגִּיהַּ חָשְׁכִּי.“ (תהלים יח, פסוק כט)

2. בהשאלה: דבר שלילי כלשהו - צרה, בערוּת וכדומה.

   • ”הַעֹזְבִים אָרְחוֹת יֹשֶׁר; לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי־חֹשֶׁךְ.“ (משלי ב, פסוק יג)
   • ”נֹדֵד הוּא לַלֶּחֶם, אַיֵּה יָדַע; כִּי־נָכוֹן בְּיָדוֹ יוֹם־חֹשֶׁךְ.“ (איוב טו, פסוק כג)
   • ”הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ, וְהַכְּסִיל בַּחֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ; וְיָדַעְתִּי גַם־אָנִי, שֶׁמִּקְרֶה אֶחָד יִקְרֶה אֶת־כֻּלָּם.“ (קהלת ב, פסוק יד)
   • ”בלבו חושך, חושך, חושך, ולעומת פּניו ספרים, ספרים, ספרים“ (שירה ופרוזה, מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

1. בתרבות השומרית-בבלית, ובלשון האכדית: אַשׁכֻּ או אַשׂכֻּ (ȧsakku (ašakku שימשו כשמם של שד מזיק,והמחלות להן הוא אחראי. בעוד הצירוף בִּית-אַשַׂכִּ (bit-asakki) שימש בהוראת: 'איזור אסור', 'אזור-טאבּוּ' . ארמית, וסורית: 'חֲשַׁךְ' .

• מצרית קדומה: (חֲאוֹ-דְגֵ'; ḫꜣwj) - לילה .להלן יצוגיו הפונטיים של ההירוגליף: (wSAw , אֻשֵׁ-אֻ , u̯-šȝ-ȝ-u̯) בהוראת אפילה או לילה, בתוספת יצוגיו הסמליים (2 הסמלים מימין): 𓇰 -לוגוגרמה המסמלת דברים הקשורים לאפילה, ובנוסף - ציור '3-קווים' כמייצג של לשון ריבוי:

צירופים

• אוצרות חושך
• הרי חושך
• חדר חושך
• חושך מצרים
• מכת חושך
• מעבר להרי החושך
• רשעים בחושך ידמו

מילים נרדפות

1

• אופל
• אפלה
• חשכה
• מאפליה
• מחשך
• עלטה
• צלמוות

ניגודים

• אור

תרגום

• איטלקית: buio‏, oscurità‏‏‏‏
• אינדונזית: kegelapan‏‏‏‏
• אנגלית: darkness‏‏‏‏
• ארמנית: խավար‏‏‏‏ (תעתיק: xavar)
• גרוזינית: სიბნელე‏‏‏‏ (תעתיק: sibnele)
• גרמנית: Dunkelheit‏, Finsternis‏‏‏‏
• הודית: अन्धेरा‏‏‏‏ (תעתיק: andherā)
• הולנדית: duisternis‏, donkerheid‏‏‏‏
• הונגרית: sötétség‏‏‏‏
• וייטנמית: bóng tối‏‏‏‏
• ולשית: tywyllwch‏‏‏‏
• טגלית: kadiliman‏‏‏‏
• טורקית: karanlık‏‏‏‏
• יוונית: σκοτάδι‏‏‏‏ (תעתיק: skotádi)
• יידיש: פֿינצטערניש‏‏‏‏
• יפנית: 闇‏‏‏‏ (תעתיק: yami)
• כורדית: tarîtî‏‏‏‏
• לטינית: tenebrae‏, obscuritas‏‏‏‏
• מלאית: kegelapan‏‏‏‏
• מלטית: dlam‏‏‏‏
• נורווגית: mørke‏‏‏‏
• סנסקירית: अन्धकार‏‏‏‏ (תעתיק: andhakāra)
• ספרדית: oscuridad‏‏‏‏
• ערבית: ظلام‏‏‏‏ (תעתיק: טַ'לִָאם)
• פולנית: ciemność‏‏‏‏
• פורטוגלית: escuridão‏‏‏‏
• פינית: pimeys‏‏‏‏
• פרסית: تیرگی‏‏‏‏ (תעתיק: תירכּי)
• צ'כית: tma‏‏‏‏
• צרפתית: obscurité‏‏‏‏
• קוריאנית: 암흑‏‏‏‏ (תעתיק: amheuk)
• רומנית: întuneric‏‏‏‏
• רוסית: тьма‏‏‏‏ (תעתיק: tʹma)

потёмки‏‏‏‏ (תעתיק: potjómki)

• שוודית: mörker‏‏‏‏
• תאילנדית: ความมืด‏‏‏‏ (תעתיק: kwaam mêut)

ראו גם

• חסך
• שחור
• שקיעה

חָשַׁךְ

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	חשך
שורש וגזרה	ח־שׁ־ך, גזרת השלמים
בניין	פָּעַל (קַל)

1. נעשה אפל.

   • "וַיְכַס אֶת עֵין כָּל הָאָרֶץ וַתֶּחְשַׁךְ הָאָרֶץ" (שמות י, טו)
   • "בא וישב לו תחת סוכה אחרונה עד שתחשך" (משנה, מסכת יומא, פרק ו', משנה ו')

גיזרון

1. מקור הפועל אינו ידוע, אך בשפות שמיות אחרות כגון ארמית וערבית נמצאו פעלים מקבילים משורש דומה.

מובאות נוספות

• "תֶּחְשַׁכְנָה עֵינֵיהֶם מֵרְאוֹת וּמָתְנֵיהֶם תָּמִיד הַמְעַד" (תהלים סט, כד)
• "עַד אֲשֶׁר לֹא תֶחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ וְהָאוֹר וְהַיָּרֵחַ וְהַכּוֹכָבִים וְשָׁבוּ הֶעָבִים אַחַר הַגָּשֶׁם" (קהלת יב, ב)
• "הפרת נדרים כל היום, יש בדבר להקל ולהחמיר. כיצד? נדרה בלילי שבת - יפר בלילי שבת וביום השבת עד שתחשך, נדרה עם חשכה - מפר עד שלא תחשך, שאם חשכה ולא הפר - אינו יכול להפר" (תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף ע"ו, עמוד ב')

צירופים

• חשך משחור תארו
• חשך עולם בעדו
• חשכו עיניו

ניגודים

• אור
• האיר

תרגום

• אנגלית: darken‏‏‏‏
• ספרדית: oscurecer‏‏‏‏

ראו גם

• חשוך
• חשכון

חָשַׂךְ

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	חשך
שורש וגזרה	ח־שׂ־ך, גזרת השלמים
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון המקרא מָנַע, עיכב.

   • ”"וַיֹּאמֶר אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי"“ (בראשית כב, פסוק יב)
   • ”חוֹשֵׂךְשִׁבְטוֹ שׂוֹנֵא בְנוֹ; וְאֹהֲבוֹ שִׁחֲרוֹ מוּסָר.“ (משלי יג, פסוק כד)

2. לשון חז"ל פַּחַת,חסֲר

   • ”רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:לֹא יַחְשֹׂךְ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְמַעֵט מְלַאכְתּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבָּיִת.“ (משנה, מסכת דמאי – פרק ז, משנה ג)

גיזרון

1. יש הסבורים כי מקורו של פועל זה ושל הפועל חָסַךְ זהה, אך מקור זה עוד לא נמצא. בשפות שמיות אחרות כגון ארמית־סורית וערבית נמצאו מילים משורש דומה שהוראתן דומה.

מובאות נוספות

• "וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת אֲדֹנָיו אֶת עֵינֶיהָ אֶל יוֹסֵף וַתֹּאמֶר שִׁכְבָה עִמִּי. וַיְמָאֵן וַיֹּאמֶר אֶל אֵשֶׁת אֲדֹנָיו הֵן אֲדֹנִי לֹא יָדַע אִתִּי מַה בַּבָּיִת וְכֹל אֲשֶׁר יֶשׁ לוֹ נָתַן בְּיָדִי. אֵינֶנּוּ גָדוֹל בַּבַּיִת הַזֶּה מִמֶּנִּי וְלֹא חָשַׂךְ מִמֶּנִּי מְאוּמָה כִּי אִם אוֹתָךְ בַּאֲשֶׁר אַתְּ אִשְׁתּוֹ וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת וְחָטָאתִי לֵאלֹהִים" (בראשית לט, ז־ט)
• "חוֹשֵׂךְ אֲמָרָיו יוֹדֵעַ דָּעַת יְקַר רוּחַ אִישׁ תְּבוּנָה" (משלי יז, כז)

צירופים

• חושך שבטו שונא בנו

מילים נרדפות

• מנע
• עיכב
• עצר

ניגודים

• הניח
• הרשה

תרגום

• אנגלית: withhold‏‏‏‏, keep‏‏‏‏
• ספרדית: retener‏‏‏‏