חשך

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
(הופנה מהדף חושך)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בערך זה מופיעות מילים בעלות שי"ן ימנית ( שׁ ) ומילים בעלות שי"ן שמאלית ( שׂ ). אנא שימו לב להבדל.

חֹשֶׁךְ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חושך
הגייה* khoshekh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־שׁ־ך
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות חֹשֶׁךְ־
עשר המכות

דָּם | צְפַרְדֵּעַ | כִּנִּים | עָרוֹב | דֶּבֶר
שְׁחִין | בָּרָד | אַרְבֶּה | חֹשֶׁךְ | מַכַּת בְּכוֹרוֹת

  1. מצב המאופיין בהיעדר אור, אפלה.
    • קשה מאוד לראות משהו בחושך.
    • "ההרים עוטים חושך כשׂלמה, עננה שוכנת עליהם וראשיהם בשׁמים" ("אגדת וירא", מנדלי מוכר ספרים)
    • "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם" (בראשית א, ב)
    • "תנו רבנן: בזמן שהחמה לוקה - סימן רע לכל העולם כולו. משל למה הדבר דומה - למלך בשר ודם שעשה סעודה לעבדיו, והניח פנס לפניהם, כעס עליהם ואמר לעבדו: טול פנס מפניהם והושיבם בחושך." (תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף כ"ט, עמוד א')
  2. בהשאלה דבר שלילי כלשהו - צרה, בערוּת וכדומה.
    • "בלבו חושך, חושך, חושך, ולעומת פּניו ספרים, ספרים, ספרים" ("שירה ופרוזה", מיכה יוסף ברדיצ'בסקי)
    • "אַל תִּשְׂמְחִי אֹיַבְתִּי לִי כִּי נָפַלְתִּי קָמְתִּי כִּי אֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ ה' אוֹר לִי" (מיכה ז, ח)

גיזרון[עריכה]

  1. מקור המילה אינו ידוע, אך בשפות שמיות אחרות כגון ארמית, אכדית וערבית נמצאו מילים מקבילות משורש דומה.

מובאות נוספות[עריכה]

1[עריכה]

  • "וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַשָּׁמָיִם וַיְהִי חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁלֹשֶׁת יָמִים" (שמות י, כב)
  • "ויקרא אלהים לאור יום - אלו מעשיהן של צדיקים, ולחושך קרא לילה - אלו מעשיהן של רשעים." (בראשית רבה, פרשה ג', סימן ח')
  • "ולמה השמיע הקב"ה את קולו מתוך החושך ולא מתוך האור? משל למה הדבר דומה - למלך שהיה משיא את בנו ותלה בחופת בנו מסכות שחורות. אמר להן: יודע אני שאין בני ממתין עם אשתו אלא ארבעים יום, שלא תאמרו למחר המלך לא היה איסטרוגלוס ולא היה יודע מה שיארע לבנו. כך המלך זה הקב"ה, הבן אלו ישראל, והכלה זו תורה, והיה הקב"ה יודע שאין ישראל ממתינין בדברות אלא ארבעים יום. לפיכך השמיע קולו מתוך החושך" (ילקוט שמעוני, פרשת ואתחנן, רמז תתל"א)

2[עריכה]

  • "דל ואביון הוא, בכיסו תוהו ובלבבו בוהו, אין תקווה ואין נחמה, חושך ואפלה מסביב, ואשתו ובניו שואלים לחם ואַיִן" ("המאבד עצמו לדעת", שלום עליכם)
  • "יוֹם עֶבְרָה הַיּוֹם הַהוּא יוֹם צָרָה וּמְצוּקָה יוֹם שֹׁאָה וּמְשׁוֹאָה יוֹם חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה יוֹם עָנָן וַעֲרָפֶל" (צפניה א, טו)
  • "יְהִי דַרְכָּם חֹשֶׁךְ וַחֲלַקְלַקּוֹת וּמַלְאַךְ יְדֹוָד רֹדְפָם" (תהלים לה, ו)

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]


חָשַׁךְ[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חשך
שורש וגזרה ח־שׁ־ך, גזרת השלמים
בניין פָעַל (קל)
  1. נעשה אפֵל.
    • "וַיְכַס אֶת עֵין כָּל הָאָרֶץ וַתֶּחְשַׁךְ הָאָרֶץ" (שמות י, טו)
    • "בא וישב לו תחת סוכה אחרונה עד שתחשך" (משנה, מסכת יומא, פרק ו', משנה ו')

גיזרון[עריכה]

  1. מקור הפועל אינו ידוע, אך בשפות שמיות אחרות כגון ארמית וערבית נמצאו פעלים מקבילים משורש דומה.

מובאות נוספות[עריכה]

  • "תֶּחְשַׁכְנָה עֵינֵיהֶם מֵרְאוֹת וּמָתְנֵיהֶם תָּמִיד הַמְעַד" (תהלים סט, כד)
  • "עַד אֲשֶׁר לֹא תֶחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ וְהָאוֹר וְהַיָּרֵחַ וְהַכּוֹכָבִים וְשָׁבוּ הֶעָבִים אַחַר הַגָּשֶׁם" (קהלת יב, ב)
  • "הפרת נדרים כל היום, יש בדבר להקל ולהחמיר. כיצד? נדרה בלילי שבת - יפר בלילי שבת וביום השבת עד שתחשך, נדרה עם חשכה - מפר עד שלא תחשך, שאם חשכה ולא הפר - אינו יכול להפר" (תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף ע"ו, עמוד ב')

צירופים[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: darken‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

חָשַׂךְ[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חשך
שורש וגזרה ח־שׂ־ך, גזרת השלמים
בניין פָעַל (קל)
  1. מָנַע, עיכב.
    • הוריו חשכו ממנו את המחשב.
    • "וַיֹּאמֶר אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי" (בראשית כב, יב)
    • "פועל שאינו מאמין לבעל הבית נוטל גרוגרת אחת ואומר: זו ותשע הבאות אחריה עשויות מעשר על תשעים שאני אוכל; זו עשויה תרומת מעשר עליהן ומעשר שני באחרונה ומחולל על המעות וחושך גרוגרת אחת" (משנה, מסכת דמאי, פרק ז', משנה ג')

גיזרון[עריכה]

  1. יש הסבורים כי מקורו של פועל זה ושל הפועל חָסַךְ זהה, אך מקור זה עוד לא נמצא. בשפות שמיות אחרות כגון ארמית־סורית וערבית נמצאו מילים משורש דומה שהוראתן דומה.

מובאות נוספות[עריכה]

  • "וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת אֲדֹנָיו אֶת עֵינֶיהָ אֶל יוֹסֵף וַתֹּאמֶר שִׁכְבָה עִמִּי. וַיְמָאֵן וַיֹּאמֶר אֶל אֵשֶׁת אֲדֹנָיו הֵן אֲדֹנִי לֹא יָדַע אִתִּי מַה בַּבָּיִת וְכֹל אֲשֶׁר יֶשׁ לוֹ נָתַן בְּיָדִי. אֵינֶנּוּ גָדוֹל בַּבַּיִת הַזֶּה מִמֶּנִּי וְלֹא חָשַׂךְ מִמֶּנִּי מְאוּמָה כִּי אִם אוֹתָךְ בַּאֲשֶׁר אַתְּ אִשְׁתּוֹ וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת וְחָטָאתִי לֵאלֹהִים" (בראשית לט, ז־ט)
  • "חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ שׂוֹנֵא בְנוֹ וְאֹהֲבוֹ שִׁחֲרוֹ מוּסָר" (משלי יג, כד)
  • "חוֹשֵׂךְ אֲמָרָיו יוֹדֵעַ דָּעַת יְקַר רוּחַ אִישׁ תְּבוּנָה" (משלי יז, כז)

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]