לילה

לַיְלָה (גם: לַיִל)[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	לילה, ליל
הגייה^*	layla
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ל־ו־ל
דרך תצורה	משקל קַיִל
נטיות	בהטייה פתח משתנה לצירה:ר׳ לֵילוֹת; לֵיל־, ר׳ לֵילוֹת־

סן דייגו בלילה

פרק הזמן שבין הערב ועד הבוקר. מלבד מקומות מסוימים על פני כדור הארץ, תקופה זו מאופיינת בחשיכה עקב שקיעת השמש.
- ”לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַיהוָה, לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: הוּא-הַלַּיְלָה הַזֶּה לַיהוָה, שִׁמֻּרִים לְכָל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם“ (שמות יב, פסוק מב)
- "בין הימים והלילות לנאות מראה כחלים נלך-נא,כל נשמותינו הבלות שם דשא עשב תלחכנה" (נתן אלתרמן,ערב עירוני)
- "עוד לילה עבר והירח מר/עוד לילה עבר/עוד לילה עבר ושום דבר לא נשאר/עוד לילה עבר" (עוד לילה עבר, מאת הדורבנים)
- "זה אמצע הלילה, / ואולי כבר מאוחר. / את לא מתקשרת, / אז אולי אבוא מחר./תראי עננים/עכשיו צבעו עצמם אפור/בגלל המצב שלנו." (אמצע הלילה בכפר, מאת הראל מויאל)

מפרוטו-שמית: -layl*. הצורה "לַיְלָה" היא צורה מוארכת של הצורה "לַיִל" (השוו אימתה מאימה, עפתה מעיפה). השוו לשפות שמיות אחרות: אוגריתית – 𐎍𐎍 לל; פיניקית – 𐤋𐤋 לל; ארמית – לֵילָא, לֵילְיָא; ארמית סורית – ܠܹܠܝܵܐ או ܠܺܠܝܳܐ (לִלְיָא); אשורית – (𒆥𒋝 (liliātu (במשמעות "ערב")^[1]; ערבית – لَيْل (לַיְל), لَيْلَة (לַיְלַה); געז – ሌሊት lelit; תיגרית – ለይቲ lali; תיגרינית – ለይቲ läyti; אמהרית – ሌት let.

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: לילה