עלטה
מראה
עֲלָטָה
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | עלטה |
| הגייה* | alata |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ע־ל־ט |
| דרך תצורה | משקל קְטָלָה |
| נטיות | |
- לשון המקרא [מליצה] השעה בה השמש נמצאת מתחת לקו האופק, אחרי השקיעה.
- ”וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה וַעֲלָטָה הָיָה וְהִנֵּה תַנּוּר עָשָׁן וְלַפִּיד אֵשׁ אֲשֶׁר עָבַר בֵּין הַגְּזָרִים הָאֵלֶּה.“ (בראשית טו, פסוק יז)
- ”...הוֹצֵאתִי כִּכְלֵי גוֹלָה יוֹמָם וּבָעֶרֶב חָתַרְתִּי־לִי בַקִּיר בְּיָד בָּעֲלָטָה הוֹצֵאתִי...“ (יחזקאל יב, פסוק ז)
- ”הֲסָר מֵעֲלֵיהֶם הֶעָנָן הַכָּבֵד / הַפֹּרֵשׂ עֲלָטָה, צַלְמָוֶת? / זַמְּרִי, צִפּוֹרִי, עַל-אֶרֶץ בָּה מָצְאוּ / אֲבוֹתַי הַחַיִּים, הַמָּוֶת!“ (אֶל הַצִפּוֹר, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
גזרון
[עריכה]- מקבילה בערבית غَيْطَلَة (עַ'יְטַלָה)