כמה מן הפרשנים המסורתיים פירשו את המילה כהלחם של צֵל ומָוֶת. למשל: בפירוש על ”בְּגֵיא צַלְמָוֶת“ (תהלים כג, פסוק ד) כותב פירוש מצודת ציון "צלמות - צלו של מות רצה לומר חשכת הקבר". באופן זה תורגם "גיא צלמוות" לארמית "טולי מותא" (tali-muta) (וגם לאנגלית תורגם כהלחם "valley of the shadow of death").
לעומת זאת במחקר המודרני, חוקרים אחדים סברו ששורש המילה הוא צ־ל־ל, אך סברה זו איננה מסבירה את המ"ם. לפי הגישה המקובלת במחקר המילה הייתה במקור צַלְמוּת, הגזורה מהשורש השמי צ־ל־מ, שעניינו אפלה וחושך. שורש זה משותף גם לשפות אחרות: ẓlmt (אוגריתית), ظَلام (ערבית), ṣalāmu (אכדית), ṣalma (אתיופית), ẓulmat (ערבית דרומית).
"אמר דונש כי 'בצלם יתהלך איש' כמו 'בצלמות יתהלך איש' ... כי אמר זה לעמת זה ערוכים, אך הם שני דרכים... ואשר הביא דונש ראיה -- מ'תור': 'תורים' ומ'שור': 'שוורים', כן יאמר מ'קדר': 'קדרוּת' ומ'צלם': 'צלמָוֶת' -- אין זאת. כי כולם נכונים על משקל קדרוּת, הלמוּת, עלמוּת, חזוּת, רְעוּת, עשתוּת. אך לא תמצא לא משתי אותיות ולא משלש 'קדרָוֶת', 'הלמָוֶת', 'עלמָוֶת'. רק 'צלמָוֶת' לדברי דונש, ולכן היה לו לומר מן 'צלם' - 'צלמוּת'"... וכו'
לערך העוסק במילה צַלָּמוּת שאינה קיימת; ראו צַלָּם.
