שחין

שְׁחִין

עשר המכות
דָּם \| צְפַרְדֵּעַ \| כִּנִּים \| עָרוֹב \| דֶּבֶר שְׁחִין \| בָּרָד \| אַרְבֶּה \| חֹשֶׁךְ \| מַכַּת בְּכוֹרוֹת

דלקת עור קשה. מעשרת מכות מצרים
- ”וְהָיָה לְאָבָק עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם וְהָיָה עַל הָאָדָם וְעַל הַבְּהֵמָה לִשְׁחִין פֹּרֵחַ אֲבַעְבֻּעֹת בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם“ (שמות ט, פסוק ט)
- ”וַיֵּצֵא הַשָּׂטָן מֵאֵת פְּנֵי יְהוָה וַיַּךְ אֶת אִיּוֹב בִּשְׁחִין רָע מִכַּף רַגְלוֹ וְעַד קָדְקֳדוֹ“ (איוב ב, פסוק ז).

השורש ש־ח־ן בארמית משמעו חום ויובש, ראו שחון ומשחן. גם בספרו הרפואי של אסף הרופא מופיעה המילה "שחן" במשמעות חום.(=כתסמין מחלה).

ערך בוויקיפדיה: שחין

השורש שׁ־ח־ן הוא שורש מגזרת השלמים.

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שחיין
הגייה^*	sakhyan
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	שׂ־ח־י/ה
דרך תצורה	משקל קַטְלָן
נטיות	שַׂחְיַן־; נ׳ שַׂחְיָנִית; ר׳ שַׂחְיָנִים, שַׂחְיָנֵי־; נ"ר שַׂחְיָנִיּוֹת

עברית חדשה אדם המצטיין בשחייה במים, לרוב כפעילות ספורטיבית לתחרות או לפנאי.
- ”שבעה שחיינים הגיעו לשפת הכנרת, איש איש בדרכו, בקטעי זמן שונים, וזינקו לים, בלי להתמהמה, בלי לשאול מה קרה ומי הטובע.“ (על גלי הכנרת, מאת צבי אור־חוף, תשי"א, בפרויקט בן יהודה)
- בניגוד גמור לגמלוניותם על היבשה, הפינגוינים הם שחיינים מעולים והם נעים בחן רב במים.

ערך בוויקיפדיה: שחיין

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שחייה