עכב

עִכֵּב

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	עיכב
שורש וגזרה	ע־כ־ב, גזרת השלמים, פ"ג
בניין	פיעל

1. גרם לאיחור בלוח הזמנים; דחה.

   • הגמל על המסילה עיכב את הרכבת.
   • בית המשפט עיכב את ביצוע גזר הדין.

2. החזיק, השהה, עצר.

   • השוטר עיכב את הנהג לחקירה.
   • ”הן בחדר-ההמתנה רבים המחכים לו, והזמן יקר לאדוני מאד, ובכל זאת עיכב אותי, ולא נמהר להפטר ממני“ (איני ציוני, מאת מרדכי בן הלל, בפרויקט בן יהודה)

ראו גם

• בלם
• הגביל
• חסם
• כבל
• עצר
• פקק
• השהה

תרגום משמעות 1

• אנגלית: postpone‏, delay‏‏‏‏
• ערבית: أَرْجَأَ‏, أَجَّلَ‏‏‏‏

תרגום משמעות 2

• אנגלית: detain‏‏‏‏
• ערבית: إعتقل‏‏‏‏