”ספרים נכתבו עליו ועוד ייכתבו. כי הוא איש אשכולות, חכם כולל, מאותו סוג, ההולך ופוחת בדורנו דור ההתמחות וההתפרטות.“ (מרדכי מארטין בובר, מאת ישראל כהן, בפרויקט בן יהודה)
לדעתי אדם הבקיא בנגינה, בשירה, בהלחנה ובכתיבה הוא איש אשכולות.
לעומת הפרשנות המסורתית, יש הגורסים שמקור המילה יווני בהגיית: סְכוֹלֶה schole, שהושאלה לעברית בתוספת אל"ף פרוסתטית בצורה: אסכולה,כלומר "אִישׁ אַשְׁכּוֹלות" = "איש של אסכולות רבות" ראו למשל בספר "ערך מלין" לשלמה יהודה רפפורט, בערך "אשכולות". כך, בפסוק המצוטט בדברי המשנה ( ”אֵין אֶשְׁכּוֹל לֶאֱכוֹל בִּכּוּרָה אִוְּתָה נַפְשִׁי“ (מיכה ז, פסוק א)) מופיע "אֶשׁכּוֹל" בסגול, ובמילה "אַסְכּוֹלָה" האל"ף בפתח. בעברית החדשה, ההגיה הרווחת של הביטוי היא "איש אֶשְׁכּוֹלוֹת" בסגול. במהדורה הישנה של מילון אבן־שושן מופיע "איש אַשְׁכּוֹלוֹת" בפתח, אבל במהדורה החדשה נכנעו להגיה הרווחת ומופיע "איש אֶשְׁכּוֹלוֹת" בסגול.
במשנה, מסכת סוטה נכתב: "משמת יוסי בן יועזר איש צרדה ויוסי בן יוחנן איש ירושלים, בטלו האשכולות, שנאמר 'אין אשכול' (מיכה ז א)" (משנה סוטה ט ט). על המילה אשכולות נכתב בתלמוד הבבלי: ”מאי אשכולות? אמר רב יהודה אמר שמואל: איש שהכל בו“ (בבלי, מסכת סוטה – דף מז, עמוד ב). יש שהשתמשו במילה "אשכולות" במקום הביטוי "איש אשכולות". למשל: כבר בשבת ישראל בספרד ואחרי כן באיטאליא היו בהם חכמים גדולים, אשר בצדק יכלו להקרא בשם אשכולות במובן התלמודי: "איש שהכל בו" "שתי בכיות הללו למה?", משה לייב ליליינבלום
טעות רווחת היא להגות את המילה אשכולות בביטוי איש־אשכולות כך: אֶשכולות (א בתנועת סגול) במקום אַשכולות (א בתנועת פתח), וזאת בשל הבלבול בין אֶשכולות-הריבוי של אֶשכול במובן צרור לבין אַשכולות-הריבוי של אֶשכול במובן של למדן מופלג.
ערך בוויקיפדיה: איש אשכולות