לדלג לתוכן

בגרות

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

בַּגְרוּת[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בגרות
הגייה* bagrut
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ב־ג־ר
דרך תצורה משקל קַטְלוּת
נטיות ר׳ בַּגְרֻיּוֹת
  1. התקופה בחיי הפרט שלאחר הילדות, שבה הוא נחשב לעצמאי.
    • ”הֲרֵינִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְהַקְדִּישׁ אֶת הַסֵּפֶר לְאוֹתוֹ הַיֶּלֶד, שֶׁגָּדַל וְהָיָה לִידִידִי בְּהַגִּיעוֹ לְגִיל הַבַּגְרוּת. כָּל הָאֲנָשִׁים הַמְבֻגָּרִים הָיוּ לְפָנִים יְלָדִים קְטַנִּים, אִם כִּי מְעַטִּים מִבֵּינֵיהֶם זוֹכְרִים אֶת הַדָּבָר הַזֶּה.“ (הַנָּסִיךְ הַקָּטָן, מאת אנטואן דה סנט-אכזופרי, תרגום: אריה לרנר, בפרויקט בן יהודה)
    • על פי היהדות, בן זכר מגיע לבגרותו בגיל 13, גיל בר המצווה.
  2. בשלות שיקול הדעת, חשיבה שאינה ילדותית.
    • ההחלטה הנבונה שקיבל הילד העידה על בגרות והבנה.
  3. [עממי] קיצור לתעודת בגרות או בחינת בגרות.
    • הבגרות במתמטיקה הייתה קשה מיוחד.
    • הוא לא התקבל לאוניברסיטה מכיוון שאין לו בגרות.

צירופים[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

התקופה שלאחר הילדות:

בשלות שיקול הדעת:

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: בגרות