זקנה

זִקְנָה

שיבה. התקופה בחייו של אדם שבה הוא זקן.
- ”וְעַד-זִקְנָה אֲנִי הוּא, וְעַד-שֵׂיבָה אֲנִי אֶסְבֹּל; אֲנִי עָשִׂיתִי וַאֲנִי אֶשָּׂא, וַאֲנִי אֶסְבֹּל וַאֲמַלֵּט.“ (ישעיהו מו, פסוק ד)
- ”אַל-תַּשְׁלִיכֵנִי, לְעֵת זִקְנָה; כִּכְלוֹת כֹּחִי, אַל-תַּעַזְבֵנִי.“ (תהלים עא, פסוק ט)
- ”אך, לאשרי, לא מצאתי עוז בנפשי לשלוח מ“פרי עטי” לאיזה מכ"ע עברי, וכה יצאתי בשלום מן התקופה ההיא, וספרות ילדותי נשארה עד היום נעלמה מעין זר ולא בישה את זקנתי.“ (פרק א, מאת אחד העם, בפרויקט בן יהודה)

ערך בוויקיפדיה: זקנה

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אנשים זקנים