”עוצם אני את עיני, ורוצה לתאר לי: מהיכן בא המשורר? מתי חי? באיזו סביבה בלה את חייו? ומי היו העפרות, הצביות החשוקות שעליהן שר? – ואין אני יכול לתאר לי מאומה.“ (עמנואל הרומי, מאת שאול טשרניחובסקי, בפרויקט בן יהודה)
”אני מקוה שהייתם ברחובות וביליתם יפה בחגים. אני מקוה, אף-על-פי שהפסימיות, שאינה מרפה ממני, לוחשת לי שלא חגגתם ולא ביליתם, אלא היו אלה סתם יומים בלי עבודה, אגב שיחות נעימות עם נמה.“ (מכתבים שונים, מאת אברהם שטרן, בפרויקט בן יהודה)
"כשדוד יוצא בערב / לבלות עם חברים; / מתרחץ ומתגלח / את הצווארון מרים." (ודוד יפה עיניים, מאת דורי בן זאב)
מעבר בין המשמעויות ניתן למצוא בפסוק הבא: ”יְבַלּוּ בַטּוֹב יְמֵיהֶם; וּבְרֶגַע שְׁאוֹל יֵחָתּוּ.“ (איוב כא, פסוק יג), אך המילה מופיעה כאן בכתיב בלבד.[1][2]
↑משה הלד, עיונים בלקסיקוגרפיה המקראית לאור האכדית / ארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיהכרך טז/ ספר צבי מ' אורלינסקי. 1982תשמ"ב
↑A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 631 : n-q-d
”איש-איש מהם קיבל מאת קבוצת הצעירים ארבע מג'ידות לחודש, ובשכר זה הרשו הם על דעת עצמם לשלש צעירות שישארו גם הן בתל-אביב לשם שמירה. ואלו הן: אדלר אלישבע; שושני בלה; אשתו של קוירצקי.“ (סעדיה שושני – בית-הדפוס שעשה היסטוריה, מאת א"ש שטיין, בפרויקט בן יהודה)
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עצמים בלים