מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
נער
הגייה *
na ar
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
נ־ע־ר
דרך תצורה
משקל קֶטֶל
נטיות
נַעַר־; ר׳ נְעָרִים; ס׳ נַעֲרֵי־
קבוצת נערים במסיבה
לשון המקרא אדם צעיר שכבר אינו ילד אך עדיין לא הגיע לבגרות . על פי רוב בגיל 12-15.
”וְשָׁם אִתָּנוּ נַעַר עִבְרִי, עֶבֶד לְשַׂר הַטַּבָּחִים, וַנְּסַפֶּר-לוֹ, וַיִּפְתָּר-לָנוּ אֶת-חֲלֹמֹתֵינוּ.“ (בראשית מא , פסוק יב )
”וָאֹמַר, אֲהָהּ אֲדֹנָי יְהוִה, הִנֵּה לֹא-יָדַעְתִּי, דַּבֵּר: כִּי-נַעַר , אָנֹכִי.“ (ירמיהו א , פסוק ו )
לשון המקרא עבד, משרת, פקיד.
”וַיֹּאמֶר בֹּעַז לְנַעֲרוֹ , הַנִּצָּב עַל-הַקּוֹצְרִים; לְמִי הַנַּעֲרָה הַזֹּאת?“ (רות ב , פסוק ה )
”וַיֹּאמֶר לָהֶם יְשַׁעְיָהוּ כֹּה תֹאמְרוּן אֶל אֲדֹנֵיכֶם כֹּה אָמַר יְהוָה אַל תִּירָא מִפְּנֵי הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ אֲשֶׁר גִּדְּפוּ נַעֲרֵי מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֹתִי“ (מלכים ב׳ יט , פסוק ו ) .
שם זה מופיע בלשון אוגריתית בצורה:(𐎐𐎓𐎗) נ-ע-ר.
בחותמו של "נתביהו נער מתן" מן המאה ה־7 לפנה"ס מופיעה המילה "נער" במשמעות "פקיד".[ 1]
έφηβος (תעתיק: éfivos)
ערבית: مراهق (תעתיק: מֻרָאהִק)
فتى (תעתיק: פַתָא[ן])
צרפתית: jeune
רוסית: юноша (תעתיק: júnoša)
ערך בוויקיפדיה:
נער
↑ נחמן אביגד, על תארים וסמלים בחותמות עבריים. ארץ ישראל, מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה, 1981.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
נוער
הגייה *
no ar
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
נ־ע־ר
דרך תצורה
משקל קֹטֶל
נטיות
בני נוער במסיבה .
התקופה במשך החיים הקודמת לבגרות .
”עָנִי אֲנִי וְגֹוֵעַ מִנֹּעַר ; נָשָׂאתִי אֵמֶיךָ אָפוּנָה.“ (תהלים פח , פסוק טז )
”תָּמֹת בַּנֹּעַר נַפְשָׁם; וְחַיָּתָם בַּקְּדֵשִׁים.“ (איוב לו , פסוק יד )
בני נוער. קבוצת בני־אדם בתקופה הזו בחייהם.
השמיע קול נעירה , קולו של החמור.
המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק הבא: ”יַחְדָּו כַּכְּפִרִים יִשְׁאָגוּ נָעֲרוּ כְּגוֹרֵי אֲרָיוֹת.“ (ירמיהו נא , פסוק לח ) ושם הקול מיוחס לאריות דווקא.
השורש נער א
השורש נ־ע־ר הוא שורש מגזרת השלמים .
נ־ע־ר
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
נָעַר
נוֹעֵר
יִנְעֹר
נְעַר
לִנְעֹר
נִפְעַל
נִנְעַר
נִנְעָר
יִנָּעֵר
הִנָּעֵר
לְהִנָּעֵר
הִפְעִיל
הֻפְעַל
-אין-
-אין-
פִּעֵל
פֻּעַל
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
טלטל דבר־מה.
”וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר לְאֵיתָנוֹ וּמִצְרַיִם נָסִים לִקְרָאתוֹ וַיְנַעֵר יְהוָה אֶת-מִצְרַיִם, בְּתוֹךְ הַיָּם“ (שמות יד , פסוק כז )
”בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, מַגְבִּיהִין מִן הַשֻּׁלְחָן עֲצָמוֹת וּקְלִפִּין. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, נוֹטֵל אֶת הַטַּבְלָה כֻלָּהּ וּמְנַעֲרָהּ .“ (משנה, מסכת שבת – פרק כא, משנה ג )
”מִי שֶׁיָּרְדוּ עָלָיו גְּשָׁמִים, אֲפִלּוּ אַב הַטֻּמְאָה, אֵינוֹ בְּכִי יֻתַּן; וְאִם נִעֵר , בְּכִי יֻתַּן.“ (משנה, מסכת מכשירין – פרק ד, משנה ב )
”הָיְתָה טְבוּלַת יוֹם מְנַעֶרֶת אֶת הַקְּדֵרָה בְּיָדַיִם מְסֹאָבוֹת, וְרָאֲתָה מַשְׁקִין עַל יָדֶיהָ, סָפֵק מִן הַקְּדֵרָה נִתְּזוּ, סָפֵק שֶׁהַקֶּלַח נָגַע בְּיָדֶיהָ, הַיָּרָק פָּסוּל וְהַקְּדֵרָה טְהוֹרָה.“ (משנה, מסכת טהרות – פרק ב, משנה א )
ניערתי את חולצתי מהאבק שדבק בה.
השורש נער ב
השורש נ־ע־ר הוא שורש מגזרת השלמים .
נ־ע־ר
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
נִפְעַל
הִפְעִיל
הֻפְעַל
-אין-
-אין-
פִּעֵל
נִעֵר
מְנַעֵר
יְנַעֵר
נַעֵר
לְנַעֵר
פֻּעַל
נֹעַר
מְנֹעָר
יְנֹעַר
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
הִתְנַעֵר
מִתְנַעֵר
יִתְנַעֵר
הִתְנַעֵר
לְהִתְנַעֵר