לדלג לתוכן

לחי

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
לערך העוסק בלְחָי; ראו כה לחי.

לְחִי (גם: לֶחִי)[1]

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא לחי
הגייה* lekhi, lekhi
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה [2]
שורש
דרך תצורה משקל קְטִי
נטיות נ"י: לְחִי־, ר': לְחָיַיִם, נ"ר: לְחָיֵי-, כ': לֶחְיוֹ, לֶחְיָהּ, לְחָיֵיכֶם
  1. אֵזוֹר בַּפָּנִים הַמְכַסֶּה אֶת הַחֵלֶק שֶׁבֵּין הָעַיִן וְעַד סוֹף הַלֶּסֶת.
  2. לשון המקרא הָעֶצֶם הַמְּצוּיָה בַּפֶּה וּבָהּ תְּקוּעוֹת הַשִּׁנַּיִם.
    • ”וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן בִּלְחִי הַחֲמוֹר חֲמוֹר חֲמֹרָתָיִם, בִּלְחִי הַחֲמוֹר הִכֵּיתִי אֶלֶף אִישׁ“ (שופטים טו, פסוק טז)
    • ”הֲתָשִׂים אַגְמֹן בְּאַפּוֹ, וּבְחוֹחַ תִּקֹּב לֶחֱיוֹ?“ (איוב מ, פסוק כו)
  3. לשון חז"ל יָדִית הַמַּחֲרֵשָׁה, הַחֵלֶק בּוֹ אוֹחֲזִים בַּמַּחֲרֵשָׁה.
  4. לשון חז"ל צַד בָּעֹל הַמּוּנָח עַל הַבְּהֵמָה.
  5. [הלכה] קורת עץ מונחת בצד כניסה למבוי

גיזרון

[עריכה]
  • 5 - מקובל ששמו בהשאלה כיון שמונח בצד, אך לדעת פרשנים מסוימים המילה נגזרה מלוח[3].
  • בלשון געז, מַלְתָּחְתּ בהוראת לחי . בלשון דרום ערב (שחרי) "אֵלחֵייֵתּ" בהוראת לחי,זקן [4] ראו גם בערבית שורש ל-ח-י ل ح ي בהוראת כסוי או זקן .

פרשנים מפרשים

[עריכה]

רש"י על שופטים (טו, טו) מפרש שלחי מלשון ליחה ולחות כי לחי החמור הטריה שמצא שמשון היתה לחה ומוציאה ליחה כדרך הפצעים שמפרישים מוגלה.

צירופים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

1

ראו גם

[עריכה]


קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: לחי (איבר)
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: לחי (הלכה)
  • לחי באתר "מילון ספיר מקוון"

הערות שוליים

[עריכה]
  1. לפי החלטה 2.1.7 בדקדוק של האקדמיה ללשון העברית: "לכמה שמות שתי צורות בנפרד: האחת תחילתה שווא והאחרת – סגול. ואלו הם: בְּכִי בֶּכִי, [...] יְרִי יֶרִי, לְחִי לֶחִי, מְרִי מֶרִי [...]". הצורה בשווא נע היא צורת המקור, והצורה הסגולה היא צורת הֶפסק, אך היא נטמעה היטב בלשון המדוברת.
  2. בתלמוד לעולם מינה של מילה זו זכר הוא.
  3. באר הגולה רבי משה רבקש הל' עירובין
  4. א. ז. אשכלי ,"מקורות לאוצר המלים העברי: חומר-אטימולוגיה מתוך הלשונות השמיות-הדרומיות", ג‎' (תרצ"ו), "מַלְתָּחְתּ" עמ'290