לחי
לערך העוסק בלְחָי; ראו כה לחי.
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | לחי |
| הגייה* | lekhi, lekhi |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה [2] |
| שורש | |
| דרך תצורה | משקל קְטִי |
| נטיות | נ"י: לְחִי־, ר': לְחָיַיִם, נ"ר: לְחָיֵי-, כ': לֶחְיוֹ, לֶחְיָהּ, לְחָיֵיכֶם |
- אֵזוֹר בַּפָּנִים הַמְכַסֶּה אֶת הַחֵלֶק שֶׁבֵּין הָעַיִן וְעַד סוֹף הַלֶּסֶת.
- ”וַיִּגַּשׁ צִדְקִיָּהוּ בֶן כְּנַעֲנָה, וַיַּךְ אֶת מִיכָיְהוּ עַל הַלֶּחִי...“ (דברי הימים ב׳ יח, פסוק כג)
- ”לְחָיָו כַּעֲרוּגַת הַבֹּשֶׂם, מִגְדְּלוֹת מֶרְקָחִים...“ (שיר השירים ה, פסוק יג)
- ”כְּאָז בַּיַלְדוּת הַנּוֹהֶרֶת / רַק לָךְ נֶאֱמֶנֶת תָּמִיד / אָבוֹא אֶת לֶחְיִי הַחִוֶּרֶת / אֶל שֹׁזֶף לֶחְיֵךְ לְהַצְמִיד“ (אֲנִי מֵעוֹדִי הֲפַכְפֶּכֶת, מאת רחל המשוררת, בפרויקט בן יהודה)
- לשון המקרא הָעֶצֶם הַמְּצוּיָה בַּפֶּה וּבָהּ תְּקוּעוֹת הַשִּׁנַּיִם.
- לשון חז"ל יָדִית הַמַּחֲרֵשָׁה, הַחֵלֶק בּוֹ אוֹחֲזִים בַּמַּחֲרֵשָׁה.
- ”רַבִּי יְהוּדָה מְטַהֵר בַּלְּחָיַיִם, שֶׁאֵינָם עֲשׂוּיִין אֶלָּא לְרַבּוֹת אֶת הֶעָפָר.“ (משנה, מסכת ,כלים – פרק כא, משנה ב)
- לשון חז"ל צַד בָּעֹל הַמּוּנָח עַל הַבְּהֵמָה.
- ”עַקְרָב שֶׁל פְּרֻמְבְּיָא, טְמֵאָה; וּלְחָיַיִם, טְהוֹרִים.“ (משנה, מסכת כלים – פרק יא, משנה ה)
- [הלכה] קורת עץ מונחת בצד כניסה למבוי
- ”הֶכְשֵׁר מָבוֹי, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, לֶחִי וְקוֹרָה, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, לֶחִי אוֹ קוֹרָה.“ (משנה, מסכת עירובין – פרק א, משנה ב)
גיזרון
[עריכה]- 5 - מקובל ששמו בהשאלה כיון שמונח בצד, אך לדעת פרשנים מסוימים המילה נגזרה מלוח[3].
- בלשון געז, מַלְתָּחְתּ בהוראת לחי . בלשון דרום ערב (שחרי) "אֵלחֵייֵתּ" בהוראת לחי,זקן [4] ראו גם בערבית שורש ל-ח-י ل ح ي בהוראת כסוי או זקן .
פרשנים מפרשים
[עריכה]רש"י על שופטים (טו, טו) מפרש שלחי מלשון ליחה ולחות כי לחי החמור הטריה שמצא שמשון היתה לחה ומוציאה ליחה כדרך הפצעים שמפרישים מוגלה.
צירופים
[עריכה]תרגום
[עריכה]1
- אנגלית: cheek
- גרמנית: Wange, Backe
- יידיש: בּאַק
- ספרדית: mejilla
- ערבית: وجنة, الخد
- רוסית: щека
ראו גם
[עריכה]
מרכיבי מערכת העיכול
קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: לחי (איבר) |
| ערך בוויקיפדיה: לחי (הלכה) |
- לחי באתר "מילון ספיר מקוון"
הערות שוליים
[עריכה]- ↑ לפי החלטה 2.1.7 בדקדוק של האקדמיה ללשון העברית: "לכמה שמות שתי צורות בנפרד: האחת תחילתה שווא והאחרת – סגול. ואלו הם: בְּכִי בֶּכִי, [...] יְרִי יֶרִי, לְחִי לֶחִי, מְרִי מֶרִי [...]". הצורה בשווא נע היא צורת המקור, והצורה הסגולה היא צורת הֶפסק, אך היא נטמעה היטב בלשון המדוברת.
- ↑ בתלמוד לעולם מינה של מילה זו זכר הוא.
- ↑ באר הגולה רבי משה רבקש הל' עירובין
- ↑ א. ז. אשכלי ,"מקורות לאוצר המלים העברי: חומר-אטימולוגיה מתוך הלשונות השמיות-הדרומיות", ג' (תרצ"ו), "מַלְתָּחְתּ" עמ'290