חכם

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

חָכָם[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חכם
הגייה* khakham
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ח־כ־ם
דרך תצורה משקל קָטָל
נטיות ר׳ חֲכָמִים, נ׳ חֲכָמָה, נ"ר חֲכָמוֹת
חכמים לומדים תורה
  1. בעל יכולת חשיבה טובה, מי שיש לו יכולת להבין נכונה.
    • ”הַלְיהֹוָה תִּגְמְלוּ-זֹאת עַם נָבָל וְלֹא חָכָם הֲלוֹא-הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנֲנֶךָ.“ (דברים לב, פסוק ו)
    • ”וַתִּקְרָא אִשָּׁה חֲכָמָה מִן-הָעִיר שִׁמְעוּ שִׁמְעוּ אִמְרוּ-נָא אֶל-יוֹאָב קְרַב עַד-הֵנָּה וַאֲדַבְּרָה אֵלֶיךָ.“ (שמואל ב׳ כ, פסוק טז)
    • ”אֵיכָה תֹאמְרוּ חֲכָמִים אֲנַחְנוּ וְתוֹרַת יְהוָה אִתָּנוּ אָכֵן הִנֵּה לַשֶּׁקֶר עָשָׂה עֵט שֶׁקֶר סֹפְרִים.“ (ירמיהו ח, פסוק ח)
    • ”מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה {פ} בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח-אָב וּבֵן כְּסִיל תּוּגַת אִמּוֹ.“ (משלי י, פסוק א)
    • הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ וְהַכְּסִיל בַּחֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ וְיָדַעְתִּי גַם-אָנִי שֶׁמִּקְרֶה אֶחָד יִקְרֶה אֶת-כֻּלָּם.“ (קהלת ב, פסוק יד)
  2. לשון המקרא בעל ידע רב, במיוחד בתחום עיסוקו; מלומד.
    • ”וַיִּקְרָא גַּם-פַּרְעֹה לַחֲכָמִים וְלַמְכַשְּׁפִים וַיַּעֲשׂוּ גַם-הֵם חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם בְּלַהֲטֵיהֶם כֵּן.“ (שמות ז, פסוק יא)
    • ”הַמְסֻכָּן תְּרוּמָה עֵץ לֹא-יִרְקַב יִבְחָר חָרָשׁ חָכָם יְבַקֶּשׁ-לוֹ לְהָכִין פֶּסֶל לֹא יִמּוֹט.“ (ישעיהו מ, פסוק כ)
    • ”ישְׁבֵי צִידוֹן וְאַרְוַד הָיוּ שָׁטִים לָךְ חֲכָמַיִךְ צוֹר הָיוּ בָךְ הֵמָּה חֹבְלָיִךְ.“ (יחזקאל כז, פסוק ח)
    • ”וְיֹתֵר שֶׁהָיָה קֹהֶלֶת חָכָם עוֹד לִמַּד-דַּעַת אֶת-הָעָם וְאִזֵּן וְחִקֵּר תִּקֵּן מְשָׁלִים הַרְבֵּה.“ (קהלת יב, פסוק יט)
    • ”וְעִמְךָ לָרֹב עֹשֵׂי מְלָאכָה חֹצְבִים וְחָרָשֵׁי אֶבֶן וָעֵץ וְכָל-חָכָם בְּכָל-מְלָאכָה.“ (דברי הימים א׳ כב, פסוק טו)
  3. [עממי][1] מה שנעשה בחכמה, מעשה שנדרשה יכולת חשיבה טובה כדי לעשותו ושהביא להגשמת מטרותיו של מבצעו.
    • זה היה חכם מצידו להפסיק לעשן.
    • "בתוצאה 3:1 נדמה היה כי הטניסאיות משחזרות ביניהן את המערכה הקודמת, אך ויליאמס המשיכה במשחק חכם ולבסוף ניצחה במערכה 6:1". (מתוך דיווח חדשותי על משחק טניס בוויקיחדשות)
  4. (יהדות) בהשאלה מן (2): תואר כבוד לאדם שהוא מלומד ובקיא בתורה.
    • ”מֵאֵימָתַי מֻתָּר אָדָם לִקַּח לוּף בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מִיָּד; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, מִשֶּׁיִּרְבֶּה הֶחָדָשׁ.“ (משנה, מסכת שביעיתפרק ה, משנה ה)
    • הֶחָכָם שֶׁאָסַר אֶת הָאִשָּׁה בְּנֶדֶר עַל בַּעְלָהּ, הֲרֵי זֶה לֹא יִשָּׂאֶנָּה.“ (משנה, מסכת יבמותפרק ב, משנה י)
    • ”וְאֵלּוּ מְגַלְּחִין בַּמּוֹעֵד, הַבָּא מִמְּדִינַת הַיָּם, וּמִבֵּית הַשִּׁבְיָה, וְהַיּוֹצֵא מִבֵּית הָאֲסוּרִין, וְהַמְנֻדֶּה שֶׁהִתִּירוּ לוֹ חֲכָמִים, וְכֵן מִי שֶׁנִּשְׁאַל לֶחָכָם וְהֻתַּר, וְהַנָּזִיר, וְהַמְּצרָע הָעוֹלֶה מִטֻּמְאָתוֹ לְטַהֲרָתוֹ.“ (משנה, מסכת מועד קטןפרק ג, משנה א)

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

משמעות 1:

משמעות 2:

  • אנגלית: savant‏‏‏‏‏ (שם־עצם), wise‏, learened‏‏‏‏‏ (תאר)

משמעות 3:

משמעות 4:

מידע נוסף[עריכה]

יש המחשיבים את המילה פיקח למילה נרדפת למילה חכם, אך זוהי לא הגישה המקובלת. אמירה מוכרת גורסת כי פיקח יודע לצאת מצרות שהחכם יודע לא להיכנס אליהן – כלומר הפיקחות היא קצרת טווח יותר מהחוכמה.

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: חוכמה
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: חכם
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: חוכמה

הערות שוליים[עריכה]

  1.  לא עברית תקינה, מושפע ממבנה המשפט באנגלית.
  2.   בעיקר במשמעות (1).
  3.   בהקצנה.

חָכַם[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חכם
שורש וגזרה ח־כ־ם
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא למד, החכים, היה לחכם, נעשה נבון.
    • ”לוּ חָכְמוּ יַשְׂכִּילוּ זֹאת יָבִינוּ לְאַחֲרִיתָם.“ (דברים לב, פסוק כט)
    • וַיֶּחְכַּם מִכָּל-הָאָדָם מֵאֵיתָן הָאֶזְרָחִי וְהֵימָן וְכַלְכֹּל וְדַרְדַּע בְּנֵי מָחוֹל וַיְהִי-שְׁמוֹ בְכָל-הַגּוֹיִם סָבִיב.“ (מלכים א׳ ה, פסוק יא)
    • ” וּמִי יוֹדֵעַ, הֶחָכָם יִהְיֶה אוֹ סָכָל, וְיִשְׁלַט בְּכָל-עֲמָלִי, שֶׁעָמַלְתִּי וְשֶׁחָכַמְתִּי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ; גַּם-זֶה, הָבֶל.“ (קהלת ב, פסוק טו)

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

אנגלית: become wise‏‏‏‏, learned‏‏‏‏ ספרדית: aprende‏, se hizo sabio‏‏‏‏


השורש חכם

השורש ח־כ־ם הוא שורש מגזרת השלמים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית אינטלגנציה. יכולת שכלית.
גזרה
הופיע לראשונה בלשון במקרא

נטיות הפעלים[עריכה]

ח־כ־ם עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל חָכַם חָכָם יֶחְכַּם חֲכַם לַחְכֹּם
נִפְעַל נֶחְכַּם/נֶחֱכַם נֶחְכָּם/נֶחֱכָם יֵחָכֵם הֵחָכֵם לְהֵחָכֵם
הִפְעִיל הֶחְכִּים מַחְכִּים יַחְכִּים הַחְכֵּם לְהַחְכִּים
הֻפְעַל הֻחְכַּם/הׇחְכַּם מֻחְכָּם/מׇחְכָּם יֻחְכַּם/יׇחְכָּם -אין- -אין-
פִּעֵל חִכֵּם מְחַכֵּם יְחַכֵּם חַכֵּם לְחַכֵּם
פֻּעַל חֻכַּם מְחֻכָּם יְחֻכַּם -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְחַכֵּם מִתְחַכֵּם יִתְחַכֵּם הִתְחַכֵּם לְהִתְחַכֵּם

חִכֵּם[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חכם
שורש וגזרה ח־כ־ם
בניין פִּעֵל
  1. נתן דעת ושכל לאחר.
    • ”מֵאֹיְבַי תְּחַכְּמֵנִי מִצְו‍ֹתֶךָ כִּי לְעוֹלָם הִיא לִי“ (תהלים קיט, פסוק צח)

נגזרות[עריכה]

ראו גם[עריכה]