מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
חכם
הגייה *
khakham
חלק דיבר
שם־עצם, שם תואר
מין
זכר
שורש
ח־כ־ם
דרך תצורה
משקל קָטָל
נטיות
ר׳ חֲכָמִים, נ׳ חֲכָמָה, נ"ר חֲכָמוֹת
בעל יכולת חשיבה טובה, מי שיש לו יכולת להבין נכונה.
"הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ." (קהלת ב יא) (שם־עצם)
" וְיוֹנָדָב אִישׁ חָכָם מְאֹד." (שמואל ב' יג ג) (תאר)
האיש הזה הוא האדם החכם ביותר שפגשתי מעודי.
לא צריך להיות חכם כדי לעבור את המבחן הזה; הוא קל מאוד.
לשון המקרא בעל ידע רב, במיוחד בתחום עיסוקו; מלומד.
" וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לַחֲכָמִים יֹדְעֵי הָעִתִּים, כִּי כֵן דְּבַר הַמֶּלֶךְ לִפְנֵי כָּל יֹדְעֵי דָּת וָדִין." (אסתר א יג) (שם־עצם)
" חָרָשׁ חָכָם יְבַקֶּשׁ לוֹ לְהָכִין פֶּסֶל לֹא יִמּוֹט." (ישעיהו מ כ) (תאר)
שפת הדיבור [1] מה שנעשה בחכמה, מעשה שנדרשה יכולת חשיבה טובה כדי לעשותו ושהביא להגשמת מטרותיו של מבצעו.
זה היה חכם מצידו להפסיק לעשן.
ביהדות, מקרה פרטי של (2) תואר כבוד לאדם שהוא מלומד ובקיא בתורה.
בהגדה של פסח אחד מבין ארבעת הבנים, שמאופיין בהיותו צדיק ונבון.
בהגדה יש ארבעה בנים: חכם , רשע, תם וזה שאינו יודע לשאול.
מובאות נוספות [ עריכה ]
וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ חִירָם, אֶת־דִּבְרֵי שְׁלֹמֹה־וַיִּשְׂמַח מְאֹד; וַיֹּאמֶר, בָּרוּךְ יְהוָה הַיּוֹם, אֲשֶׁר נָתַן לְדָוִד בֵּן חָכָם, עַל־הָעָם הָרָב הַזֶּה (מלכים א', ה, כא)
בן זומא אומר, איזה הוא חכם - הלמד מכל אדם , שנאמר "מכל מלמדיי, השכלתי" (תהילים קיט, צט) (משנה, מסכת אבות, פרק ד, משנה א)
"האדם חכם בעודנו מבקש החכמה. וכאשר יחשוב שהגיע אל תכליתה - הוא סכל." (שלמה אבן גבירול)
"חָכָם וּמִשְׁתַּמֵּר אֲשֶׁר נִלְכַּד/ פִּתְאֹם בְּיַד רָעָה כְּמוֹ נָגַע/ חוֹתֵר וּמִתְמַלֵּט כְּמוֹ בָרָק/ יִקְרַע פְּנֵי עָבִים בְּמוֹ רָגַע." (מתוך "חכם ומשתמר" מאת שמואל הנגיד )
"כי בין דברי חכם , ובין דברי טיפש/ כאילו אין הבדל - הבדל בכל זאת יש!" (מתוך "שיר הכסיל" שכתב נתן אלתרמן )
"הוא לא כל כך חכם אני יודעת/ אך הוא כותב לי מכתבים/ יפים כל כך ועצובים/ והוא כותב לי 'כמה חמודה את'" (מתוך השיר "הוא לא כל כך חכם" שכתב יורם טהרלב )
"בתוצאה 3:1 נדמה היה כי הטניסאיות משחזרות ביניהן את המערכה הקודמת, אך ויליאמס המשיכה במשחק חכם ולבסוף ניצחה במערכה 6:1". (מתוך דיווח חדשותי על משחק טניס בוויקיחדשות)
תלמיד חכם עושה ותבוא לו ברכה (תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ב, דף ה, טור ג)
חָכָם מָה הוּא אוֹמֵר? מַה הָעֵדוֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה יי אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶם? וְאַף אַתָּה אֱמָר לוֹ כְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח: אֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּסַח אֲפִיקוֹמָן (הגדה של פסח)
"ביום בהיר ונהדר/ יצאו מתוך ההגדה/ חכם ותם רשע גדול/ וזה שלא ידע לשאול" (מתוך השיר "ארבעת האחים" של נעמי שמר )
מילים נרדפות [ עריכה ]
משמעות 1 :
משמעות 2 :
משמעות 3 :
משמעות 4 :
מידע נוסף [ עריכה ]
יש המחשיבים את המילה פיקח למילה נרדפת למילה חכם, אך זוהי לא הגישה המקובלת. אמירה מוכרת גורסת כי פיקח יודע לצאת מצרות שהחכם יודע לא להיכנס אליהן - כלומר הפיקחות היא קצרת טווח יותר מהחוכמה.
קישורים חיצוניים [ עריכה ]
ערך בוויקיפדיה:
חכם ציטוטים בוויקיציטוט:
חוכמה
השורש חכם
השורש ח־כ־ם הוא שורש מגזרת השלמים .
נטיות הפעלים [ עריכה ]
ח־כ־ם
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
-אין-
חָכָם
-אין-
-אין-
-אין-
נִפְעַל
נֶחְכַּם
נֶחְכָּם
יֵחָכֵם
הֵחָכֵם
לְהֵחָכֵם
הִפְעִיל
הֶחְכִּים
מַחְכִּים
יַחְכִּים
הַחְכֵּם
לְהַחְכִּים
הֻפְעַל
הֻחְכַּם
מֻחְכָּם
יֻחְכַּם
-אין-
-אין-
פִּעֵל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
פֻּעַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
הִתְחַכֵּם
מִתְחַכֵּם
יִתְחַכֵּם
הִתְחַכֵּם
לְהִתְחַכֵּם
הערות שוליים [ עריכה ]
↑ לא עברית תקינה, מושפע ממבנה המשפט באנגלית.
↑ בעיקר במשמעות (1).
↑ בהקצנה.
לשון המקרא למד,החכים, היה לחכם (2) , נעשה נבון.
" וְאָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי: כְּמִקְרֵה הַכְּסִיל גַּם אֲנִי יִקְרֵנִי וְלָמָּה חָכַמְתִּי אֲנִי אָז יֹתֵר ?" ( קהלת ב טו)
בעבר הוא היה בור ועם הארץ, אך לאחרונה הוא חכם .
אנגלית : become wise , learned
ספרדית : se hizo sabio , aprende
השורש חכם
השורש ח־כ־ם הוא שורש מגזרת השלמים .
נטיות הפעלים [ עריכה ]
ח־כ־ם
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
-אין-
חָכָם
-אין-
-אין-
-אין-
נִפְעַל
נֶחְכַּם
נֶחְכָּם
יֵחָכֵם
הֵחָכֵם
לְהֵחָכֵם
הִפְעִיל
הֶחְכִּים
מַחְכִּים
יַחְכִּים
הַחְכֵּם
לְהַחְכִּים
הֻפְעַל
הֻחְכַּם
מֻחְכָּם
יֻחְכַּם
-אין-
-אין-
פִּעֵל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
פֻּעַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
הִתְחַכֵּם
מִתְחַכֵּם
יִתְחַכֵּם
הִתְחַכֵּם
לְהִתְחַכֵּם