המריא

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הִמְרִיא א[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא המריא
שורש וגזרה מ־ר־א א, גזרת נל"א
בניין הפעיל

[[קטגוריה: בניין הפעיל]]

מטוס ממריא השמימה
גושי קרח יבש ממריאים לגז פחמן דו־חמצני
  1. נָסַק וְהִתְרוֹמֵם הַשָּׁמַיְמָה.
    • ”כָּעֵת בַּמָּרוֹם תַּמְרִיא; תִּשְׂחַק לַסּוּס וּלְרֹכְבוֹ“ (איוב לט, פסוק יח)
    • "...כָּעֵת בַּמָּרוֹם יַמְרִיא, לֹא יָנִיעַ כְּנָפָיו..." "תולדות הטבע ב'", מנדלי מו"ס
    • "...מַעֲלַת יַחֲשׂוֹ בְּרוֹם תַּמְרִיא..." "סמכוני ביין שפת עפרי", יהודה אבן גיאת
    • "וַיְהִי חִנְגִּי יְפוֹצֵץ נְשִׁי וְכָעֵת בַּמָרוֹם יַמְרִיא" "ויוסף תגמוליו גומר עלי", רב סעדיה גאון
    • "שׁוּב יַמְרִיא הַמָּטוֹס לַשָּׁמַיִם/ אֶל עָנָן מְרֻחָק וְאָפֹר..." "שיר הטייסים", חיים חפר
  2. לשון חז"ל הֵעִיף מַעְלָה.
  3. עברית חדשה [פיזיקה] (נֶאֱמָר עַל חֹמֶר) עָבַר מִמַּצַּב צְבִירָה מֻצָּק יְשִׁירוֹת לְגַז לְלֹא הֲפִיכָה לְנוֹזֵל כִּשְׁלַב בֵּינַיִם.
    • יוד ונפטלין הן דוגמאות לחומרים שממריאים בטמפרטורת החדר.

גיזרון[עריכה]

 1. הגיזרון אינו מחוור עד תומו, ככל הנראה שורש במשמע זה מצוי רק בעברית. מופיע אחת בתנ"ך.
 3. המילה הופיעה במילון מונחי הפיזיקה, תר"ץ (1930).[סמ׳ 1]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

סימוכין[עריכה]


השורש מרא א

השורש מ־ר־א א הוא שורש מגזרת נל"א.

נטיות הפעלים[עריכה]

מ-ר-א א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל
נִפְעַל
הִפְעִיל הִמְרִיא מַמְרִיא יַמְרִיא הַמְרֵא לְהַמְרִיא
הֻפְעַל הֻמְרָא מֻמְרָא יֻמְרָא -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל

הערות שוליים[עריכה]

  1. ויש סוברים כי כאן המשמע הוא כמשמע השני לשורש; פיטום והלעטת היונים ולא הפרחתן.

הִמְרִיא ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא המריא
שורש וגזרה מ־ר־א ב, גזרת נל"א
בניין הפעיל

[[קטגוריה: בניין הפעיל]]

מגדל ממריא את ברווזו
  1. נדיר נָתַן אֹכֶל הַרְבֵּה אַגַּב כְּפִיּה לְמַעַן יִשְׁמַן וְיַעֲלֶה מִשְׁקָלוֹ.
    • "אַל יַמְרֵא אִישׁ אֶת עַבְדּוֹ וְאֶת אֲמָתוֹ..." (מגילת "ברית דמשק", י"א, 12)
    • במדינת ישראל נאסר על מגדלי אווזים לְהַמְרִיאָם, לאחר קולות רבים שצפו ועלו ומחו נגד ההתעללות הכרוכה בדבר.

גיזרון[עריכה]

  • {{צט|איזו היא המראה
  • בעברית אח לשורש מר"א הוא השורש מר"ה [1]. ואמנם בעברית השימוש בשורש מר"א למשמעות זו הוא די נדיר, והוא רווח יותר בשמות (מְרִיא, מֻרְאָה), ברם בלשונות שמיות אחרות זהו השורש הרגיל לתיאורים זהים או דומים, לדוגמה בערבית: مَرِيء (קרי: מָרִיא)- ושט, באוגריתית: מרא- האביס, פיטם, ובאכדית: maru- שמן.

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ראו גם[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. למשל: ”אֵין אוֹבְסִין אֶת הַגָּמָל, וְלֹא דוֹרְסִין, אֲבָל מַלְעִיטִין; וְאֵין מַמְרִים אֶת הָעֲגָלִים, אֲבָל מַלְעִיטִין.“ (משנה, מסכת שבתפרק כד, משנה ג)