מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
מטוס ממריא השמימה גושי קרח יבש ממריאים לגז פחמן דו־חמצני נִתַּק מֵהַקַּרְקַע וְהֵחֵל בִּתְעוּפָה .
”כָּעֵת בַּמָּרוֹם תַּמְרִיא ; תִּשְׂחַק לַסּוּס וּלְרֹכְבוֹ.“ (איוב לט , פסוק יח ) "...כָּעֵת בַּמָּרוֹם יַמְרִיא , לֹא יָנִיעַ כְּנָפָיו..." "תולדות הטבע ב'", מנדלי מו"ס "...מַעֲלַת יַחֲשׂוֹ בְּרוֹם תַּמְרִיא ..." "סמכוני ביין שפת עפרי", יהודה אבן גיאת "וַיְהִי חִנְגִּי יְפוֹצֵץ נְשִׁי וְכָעֵת בַּמָרוֹם יַמְרִיא " "ויוסף תגמוליו גומר עלי", רב סעדיה גאון "שׁוּב יַמְרִיא הַמָּטוֹס לַשָּׁמַיִם/ אֶל עָנָן מְרֻחָק וְאָפֹר..." "שיר הטייסים", חיים חפר "אַךְ הַצִּפֳּרִים נֶאֱמָנוֹת לִשְׁתִיקָתָן / וְעִם בּוֹא הַסְּתָו / הֵן מַמְרִיאוֹת בִּמְחִי כָּנָף / וְהַסּוֹדוֹת אִתָּן." (אִלּוּ צִפֳּרִים ז'אן ברוסול , בתרגום נעמי שמר ) לשון חז"ל עברית חדשה [פיזיקה] מַּצַּב צְבִירָה מֻצָּק יְשִׁירוֹת לְגַז , ללא מעבר או שהות במצב צבירה נוזלי .
יוד ונפטלין הן דוגמאות לחומרים שממריאים בטמפרטורת החדר. 1. הגיזרון אינו מחוור עד תומו, ככל הנראה שורש במשמע זה מצוי רק בעברית. מופיע אחת בתנ"ך. יש שקישרו לשורש א־מ־ר ב בהוראת גדולה, גובה (ראו האמיר )[2]
3. המילה הופיעה במילון מונחי הפיזיקה, תר"ץ (1930).[סמ׳ 1]
↑ ויש סוברים כי כאן המשמע הוא כמשמע השני לשורש; פיטום והלעטת היונים ולא הפרחתן.
↑ ר' משה אשכנזי, הואיל משה שמואל ב ו, יג.
השורש מרא א
השורש מ־ר־א א גזרת נל"א .
מ-ר-א א
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
נִפְעַל
הִפְעִיל
הִמְרִיא
מַמְרִיא
יַמְרִיא
הַמְרֵא
לְהַמְרִיא
הֻפְעַל
הֻמְרָא
מֻמְרָא
יֻמְרָא
-אין-
-אין-
פִּעֵל
פֻּעַל
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
מגדל ממריא את ברווזו נָתַן אֹכֶל הַרְבֵּה אַגַּב כְּפִיּה לְמַעַן יִשְׁמַן וְיַעֲלֶה מִשְׁקָלוֹ (וערכו).
"אַל יַמְרֵא אִישׁ אֶת עַבְדּוֹ וְאֶת אֲמָתוֹ..." (מגילת "ברית דמשק", י"א, 12 ) במדינת ישראל נאסר על מגדלי אווזים לְהַמְרִיאָם , לאחר קולות רבים שצפו ועלו ומחו נגד ההתעללות הכרוכה בדבר. בעברית אח לשורש מר"א הוא השורש מ-ר-ה.[1] مَرِيء (קרי: מָרִיא)- ושט, באוגריתית: מרא - האביס, פיטם, ובאכדית: maru - שמן.
↑ למשל: ”אֵין אוֹבְסִין אֶת הַגָּמָל, וְלֹא דוֹרְסִין, אֲבָל מַלְעִיטִין; וְאֵין מַמְרִים אֶת הָעֲגָלִים, אֲבָל מַלְעִיטִין.“ (משנה, מסכת שבת – פרק כד, משנה ג ) .
, מאת ז'אן ברוסול, בתרגום נעמי שמר)
