המריא
הִמְרִיא א[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | המריא |
| שורש וגזרה | מ־ר־א א, גזרת נל"א |
| בניין | הִפְעִיל |
- נִתַּק מֵהַקַּרְקַע וְהֵחֵל בִּתְעוּפָה.
- ”כָּעֵת בַּמָּרוֹם תַּמְרִיא; תִּשְׂחַק לַסּוּס וּלְרֹכְבוֹ.“ (איוב לט, פסוק יח)
- "...כָּעֵת בַּמָּרוֹם יַמְרִיא, לֹא יָנִיעַ כְּנָפָיו..." "תולדות הטבע ב'", מנדלי מו"ס
- "...מַעֲלַת יַחֲשׂוֹ בְּרוֹם תַּמְרִיא..." "סמכוני ביין שפת עפרי", יהודה אבן גיאת
- "וַיְהִי חִנְגִּי יְפוֹצֵץ נְשִׁי וְכָעֵת בַּמָרוֹם יַמְרִיא" "ויוסף תגמוליו גומר עלי", רב סעדיה גאון
- "שׁוּב יַמְרִיא הַמָּטוֹס לַשָּׁמַיִם/ אֶל עָנָן מְרֻחָק וְאָפֹר..." "שיר הטייסים", חיים חפר
- "אַךְ הַצִּפֳּרִים נֶאֱמָנוֹת לִשְׁתִיקָתָן / וְעִם בּוֹא הַסְּתָו / הֵן מַמְרִיאוֹת בִּמְחִי כָּנָף / וְהַסּוֹדוֹת אִתָּן." (אִלּוּ צִפֳּרִים
, מאת ז'אן ברוסול, בתרגום נעמי שמר)
- לשון חז"ל הֵעִיף מַעְלָה.
- "...מַפְרִיחֵי הַיּוֹנִים- זֶה הַמַּמְרִיא אֶת הַיּוֹנִים..." (תוספתא, סנהדרין, ה', ב')[1]
- עברית חדשה [פיזיקה] עָבַר מִמַּצַּב צְבִירָה מֻצָּק יְשִׁירוֹת לְגַז, ללא מעבר או שהות במצב צבירה נוזלי.
- יוד ונפטלין הן דוגמאות לחומרים שממריאים בטמפרטורת החדר.
גיזרון[עריכה]
- 1. הגיזרון אינו מחוור עד תומו, ככל הנראה שורש במשמע זה מצוי רק בעברית. מופיע אחת בתנ"ך. יש שקישרו לשורש א־מ־ר ב בהוראת גדולה, גובה (ראו האמיר)[2].
- 3. המילה הופיעה במילון מונחי הפיזיקה, תר"ץ (1930).[סמ׳ 1]
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
ניגודים[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: take off, lift off (1); sublimate (3)
- ערבית: أَقْلَعَ (1)
- צרפתית: sublimer (3)
ראו גם[עריכה]
סימוכין[עריכה]
הערות שוליים[עריכה]
| השורש מרא א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
הִמְרִיא ב[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | המריא |
| שורש וגזרה | מ־ר־א ב, גזרת נל"א |
| בניין | הִפְעִיל |
- נָתַן אֹכֶל הַרְבֵּה אַגַּב כְּפִיּה לְמַעַן יִשְׁמַן וְיַעֲלֶה מִשְׁקָלוֹ (וערכו).
- "אַל יַמְרֵא אִישׁ אֶת עַבְדּוֹ וְאֶת אֲמָתוֹ..." (מגילת "ברית דמשק", י"א, 12)
- במדינת ישראל נאסר על מגדלי אווזים לְהַמְרִיאָם, לאחר קולות רבים שצפו ועלו ומחו נגד ההתעללות הכרוכה בדבר.
גיזרון[עריכה]
- בעברית אח לשורש מר"א הוא השורש מ-ר-ה.[1] ואמנם בעברית השימוש בשורש מר"א למשמעות זו הוא די נדיר, והוא רווח יותר בשמות (מְרִיא, מֻרְאָה), ברם בלשונות שמיות אחרות זהו השורש הרגיל לתיאורים זהים או דומים, לדוגמה בערבית: مَرِيء (קרי: מָרִיא)- ושט, באוגריתית: מרא - האביס, פיטם, ובאכדית: maru - שמן.
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
ראו גם[עריכה]
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ למשל: ”אֵין אוֹבְסִין אֶת הַגָּמָל, וְלֹא דוֹרְסִין, אֲבָל מַלְעִיטִין; וְאֵין מַמְרִים אֶת הָעֲגָלִים, אֲבָל מַלְעִיטִין.“ (משנה, מסכת שבת – פרק כד, משנה ג).