מריא

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מְרִיא[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מריא
הגייה* merii
חלק דיבר
מין זכר
שורש מ־ר־א
דרך תצורה משקל קְטִיל
נטיות
  1. בקר משובח ומפוטם
    • "וַיִּזְבַּח שׁוֹר וּמְרִיא" (שמואל)
    • "שָֹבַעְתִי עֹלוֹת אֵילִים וְחֵלֵב מְרִיאִים" (ישעיהו א יא)
  2. מין בקר יפה מראה וגדול קרנים, שור הבר, בופאלו.


גיזרון[עריכה]

  • יש אומרים שקשור לשורש המראה- עילוי והשבחה (אבן עזרא איוב לט). המראה בלשון חז"ל היא סוג של הלעטה
  • יש הגוזרים השם מתיבת מרי מלשון מרד[דרוש מקור].
  • לאימרא בארמית יש שני תרגומים גם מרי כדלעיל וגם כבש או טלה ובהשוואה למרינו בספרדית כבש משובח

מידע נוסף[עריכה]

  • שתי המשמעויות למריא נתונות למחלוקת פרשנית, (בעלת משמעות הלכתית־מחקרית כבדת משקל) בביאור המילה. דעה אחת: שור מפוטם, (תרגום, ופטים) דעה שניה מין בקר בר.[1]
  • הרמב"ם ,המריא - ממין השור [2].

ראו גם[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. בערוך השלם תרגם "מריא"- "בובלו" (היינו "בופלו") גם לשור הבר (ערך שר השמיני), וגם למריא (ערך מריא הראשון). ובתוספות (זבחים קיג, ב ד"ה אורזילא) נקטו כדברי רבינו שהוא בהמה וחלבו אסור. ועיין בכפתור ופרח (פרק נח) שהביא מחלוקת רס"ג ורב האי בדין ה"ג'מוס" (והוא ה"בופלו" בלשון ערב) שלרס"ג דינו כבהמה, כשר לקרבן וחלבו אסור, והוא ה"מריא" שבמקרא, ואילו רב האי סובר שהוא שור הבר וחלבו מותר, ו"מריא" פירושו שור שמן (וכן הוא בתרגום - "פטים" למריא המוזכר בפסוקים, ומחלוקת זו בפירוש ה"מריא" הביא גם הרד"ק בפירושו לישעיהו יא, ז). וע"ע באגור (סי' אלף צט) שהביא בשם רבנו חננאל שיש ספק האם "בופלו" מין חיה או בהמה, וצריך כיסוי לדמו אך חלבו אסור, אולם בהגהת האגור בשם הריא"ז כתב שהוא ה"מריא" ואין לספקו בחיה (ונראה שמקורו בריא"ז פרק ג הלכה ה, יט). ובשו"ע (יו"ד כח, ד) הביא ב' הדעות, ועי"ש מ"ש בביאור הגר"א. וע"ע בתשובת הרדב"ז (ח"ו סי' ב"א צח).
  2. "ושבעה מיני חיה איל וצבי ויחמור ואקו ודישון ותאו וזמר. הם ומיניהן כגון שור הבר והמריא שהן ממין השור".(מאכלות אסורות א',ח')