האמיר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

הֶאֱמִיר[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא האמיר
שורש וגזרה א־מ־ר ב
בניין הִפְעִיל
  1. לשון המקרא הגביה ורומם.
    • ”אֶת ה' הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים [...] וַאֲדֹנָי הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה“ (דברים כו, פסוקים יזיח)
    • ”בעקבות משיחא - חוצפא יסגא, ויוקר יאמיר, הגפן תתן פריה והיין ביוקר“ (בבלי, מסכת סוטהדף מט, עמוד ב)

גיזרון[עריכה]

  • המילה מופיעה פעמיים בלבד (בסמיכות) במקרא. קרוב אל מילה יחידאית אחרת אָמִיר- ראש העץ.
  • בערבית יש שורש מקביל: أ-م-ر (א-מ-ר), וממנו נגזרה המילה אֵמִיר - שליט.[1] בכתבי אוגרית מצוי הפועל 'ימרא' בהוראת: שולט.[2]
  • ככל הנראה נגזר מהשורש א־מ־ר א בהוראת - דיבור, מכיון שהשליט הוא המצווה ונותן את הפקודות. מקביל לשורש ד־ב־ר ד - גם כן בהוראת מנהיג.[3]
  • יתכן שיש גם קרבה לארמית: מַר - אדון.

פרשנים מפרשים[עריכה]

  • רש"י (דברים שם): "האמרת, האמירך– לשון תפארת... ולי נראה: שהם לשון המשכה והבדלה הם, הבדלתו מאלהי הנכר להיות לך לאלהים, והוא הפרישך אליו מעמי הארץ להיות לך לעם סגולה."
  • רב האי גאון (מובא בפירוש ר' יהודה אבן בלעם): מלשון ייעוד, כמו "אָמוּר", וכמו "מאמר" בלשון חז"ל.

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: risen‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. על קשר זה עמד כבר הרמב"ן (דברים כא,יד).
  2. מובא כאן.
  3. ר' משה אשכנזי, הואיל משה, דברים כו,יז. וראו שם שהבדיל מעט בין שני השורשים.