מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | נוזל |
הגייה* | nozel |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | נ־ז־ל, גזרת חפ"נ |
דרך תצורה | משקל קוֹטֵל |
נטיות | ר׳ נוֹזְלִים; נוֹזֵל־, ר׳ נוֹזְלֵי־ |
הדגמה של שני נוזלים, השמאלי סמיך והימני דליל
- אחד מארבעת מצבי הצבירה של החומר, בו החלקיקים צמודים זה לזה, אך יש להם כושר תנועה. במצב צבירה זה לחומר יש נפח קבוע, אך לא צורה קבועה.
- ”וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם, נִצְּבוּ כְמוֹ־נֵד נֹזְלִים; קָפְאוּ תְהֹמֹת, בְּלֶב־יָם.“ (שמות טו, פסוק ח)
- ”הֲיַעֲזֹב מִצּוּר שָׂדַי שֶׁלֶג לְבָנוֹן; אִם־יִנָּתְשׁוּ מַיִם זָרִים קָרִים נוֹזְלִים?“ (ירמיהו יח, פסוק יד)
- ”וַיּוֹצִא נוֹזְלִים מִסָּלַע; וַיּוֹרֶד כַּנְּהָרוֹת מָיִם.“ (תהלים עח, פסוק טז)
- ”מַעְיַן גַּנִּים, בְּאֵר מַיִם חַיִּים; וְנֹזְלִים, מִן־לְבָנוֹן.“ (שיר השירים ד, פסוק טו)
- בטמפרטורת החדר מצב הצבירה של המים הוא נוזל.
- בינוני מן הפועל נזל
- המילה מופיעה במקרא ע"פ רוב בתקבולת למים, כנראה בפסוקים לעיל.
- तरल (תעתיק: taral)
- ρευστό (תעתיק: refstó)
- יפנית: 液体 (תעתיק: ekitai)
- 流体 (תעתיק: ryūtai)
- مائع (תעתיק: מָאאִע)
- آبگونه (תעתיק: אבכונה)
- 유체 (תעתיק: yuche)
 ערך בוויקיפדיה: נוזל |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נוזל |
השורש נזל |
ניתוח דקדוקי לשורש |
משמעות עיקרית | הגרת נוזלים |
גזרה | גזרת חפ"נ |
הופיע לראשונה בלשון | המקרא |
השורש נ־ז־ל הוא שורש מגזרת חפ"נ.
נ־ז־ל |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
נָזַל |
נוֹזֵל |
יִזַּל |
זַּל |
לִנְזֹל |
נִפְעַל |
נִזַּל |
נִזָּל |
יִנָּזֵל |
הִנָּזֵל |
לְהִנָּזֵל |
הִפְעִיל |
הִזִּיל |
מַזִּיל |
יַזִּיל |
הַזֵּל |
לְהַזִּיל |
הֻפְעַל |
הֻזַּל |
מֻזָּל |
יֻזַּל |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
נִזֵּל |
מְנַזֵּל |
יְנַזֵּל |
נַזֵּל |
לְנַזֵּל |
פֻּעַל |
נֻזַּל |
מְנֻזָּל |
יְנֻזַּל |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
הִתְנַזֵּל |
מִתְנַזֵּל |
יִתְנַזֵּל |
הִתְנַזֵּל |
לְהִתְנַזֵּל |
|
|