פטם

פִּטָּם

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	פיטם
הגייה*	pitam
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	פ־ט־ם
דרך תצורה	משקל קִטָּל
נטיות

1. החלק העליון בפרי האתרוג
2. הגבעול העצי הגדל בראש האתרוג. (גם שושנתא)

גיזרון

קיצור לשון נהוגה כיום, מן פטמה בלשון חז"ל.

פִּטָּם

או פִּטָּס

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	פיטם
הגייה*	pitam
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	פ־ט־ם
דרך תצורה	משקל קִטָּל
נטיות

1. לשון חז"ל כלי גדול עשוי חרס.

   • "התוקע לתוך הדות או לתוך הפיטם" (ראש השנה פ")
   • "התגר נוטל..מחמש גיתות, ונותן לתוך פיטם אחד" ( בבא מציעא פ"ד)

מילים נרדפות

• דות

פִִּטֵּם

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	פיטם
שורש וגזרה	פ־ט־ם
בניין	פִּעֵל

1. האכיל בעל חיים בכמות גדולה של אוכל, השמינו והשביחו.

"הראיתם בן פוטי זה, שפיטם אבי אימו עגלים לעבודה זרה" (בבלי בבא בתרא קי)

1. הכין מרקחת בשמים, טחן בשמים ועירבם עם שמן וכדומה.

   • "יחיד שפיטם את הקטורת" ([[S:|]]) "פיטמהּ לחצאין כשרה" ([[S:|]])

2. (לשון האחרונים) הכניס ריח או טעם חזק במאכל.

גיזרון

השורש פ־ט־ם בלשון חז"ל לשתי המשמעויות. בספר הכל בו (הובא בב"י או"ח) כתב שאינן שוות.

נגזרות

• פיטום
• פֻּטַּם (צורת הסביל)
  • מפוטם

מילים נרדפות

• האביס(1)
• רקח(2)

ניגודים

• הרעיב(1)

פַּטָּם

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	פטם
הגייה*	patam
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	פ־ט־ם
דרך תצורה	משקל קַטָּל
נטיות	ר׳ פַּטָּמִים

1. שעוסק בפיטום בעלי חיים.

   • ”אָמְרוּ לוֹ, מַעֲשֶׂה בְשׁוּק שֶׁל פַּטָּמִין שֶׁהָיָה בִירוּשָׁלַיִם, שֶׁהָיוּ נוֹעֲלִין וּמַנִּיחִין אֶת הַמַּפְתֵּחַ בְּחַלּוֹן שֶׁעַל גַּבֵּי הַפֶּתַח.“ (משנה, מסכת עירובין – פרק י, משנה ט)
   • "שור של פטם הרי הוא כרגלי כל אדם, שור של רועה, הרי הוא כרגלי אותה העיר" (בבלי ביצה)|
   • "הולך אדם... אצל פטם הרגיל אצלו, ואומר לו תן לי גוזל אחד" (בבלי ביצה כט)

2. בעל חיים מפוטם.

   • ”גּוֹרְפִין מִלִּפְנֵי הַפְּטָם, וּמְסַלְּקִין לַצְּדָדִין מִפְּנֵי הָרְעִי, דִּבְרֵי רַבִּי דוֹסָא.“ (משנה, מסכת שבת – פרק כ, משנה ד)