פטם

פִּטָּם

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	פיטם
הגייה*	pitam
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ש־ר־ש
דרך תצורה
נטיות

1. החלק העליון בפרי האתרוג
2. הגבעול העצי הגדל בראש האתרוג. (גם שושנתא)

גיזרון

קיצור לשון נהוגה כיום, מ- פיטמה בלשון חז"ל.

פִּטָּם

או פִּטָּס

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	פיטם
הגייה*	pitam
חלק דיבר
מין
שורש	ש־ר־ש
דרך תצורה
נטיות

1. לשון חז"ל כלי גדול עשוי חרס.

   • "התוקע לתוך הדות או לתוך הפיטם" (ראש השנה פ")
   • "התגר נוטל..מחמש גיתות, ונותן לתוך פיטם אחד" ( בבא מציעא פ"ד)

מילים נרדפות

• דות

פִִּטֵּם

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	פיטם
שורש וגזרה	ש־ר־ש
בניין	כבד

1. האכיל בעל חיים בכמות גדולה של אוכל, השמינו והשביחו.

"הראיתם בן פוטי זה, שפיטם אבי אימו עגלים לעבודה זרה" (בבלי בבא בתרא קי)

1. הכין מרקחת בשמים, טחן בשמים ועירבם עם שמן וכדומה.

   • "יחיד שפיטם את הקטורת" ([[S:|]]) "פיטמהּ לחצאין כשרה" ([[S:|]])

2. (לשון האחרונים) הכניס ריח או טעם חזק במאכל.

גיזרון

שורש פ.ט.ם בלשון חז"ל לשתי המשמעויות. בספר הכל בו (הובא בב"י או"ח) כתב שאינן שוות.

מילים נרדפות

• האביס(1)
• רקח(2)

ניגודים

• הרעיב(1)

ראו גם

• פיטום

פַּטָּם

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	פטם
הגייה*	patam
חלק דיבר
מין
שורש	ש־ר־ש
דרך תצורה
נטיות

1. שעוסק בפיטום בעלי חיים.
2. מוכר שוורים לשחיטה

   • "שור של פטם הרי הוא כרגלי כל אדם, שור של רועה, הרי הוא כרגלי אותה העיר" (בבלי ביצה)|
   • "הולך אדם... אצל פטם הרגיל אצלו, ואומר לו תן לי גוזל אחד" (בבלי ביצה כט)

3. שור מפוטם. המקום שבו הוא מתפטם.

   • אין גורפין מלפני הפטם

פֻּטַּם

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה	ש־ר־ש
בניין