לשון חז"ל הצמיד דבר אחד לדבר שני, קירב עד למגע בין דבר אחד לשני. בהלכה: הביא שני נוזלים (טמא וטהור) לידי מגע ביניהם, כך שפניהם נושקים זה לזה.
”[מקוה] היו בו ארבעים סאה ונפל לתוכו יין [...] השיק במקום היין [והזה]: <זה וזה> לא טהר. השיק מקום המים. במקום המי' טהר מקום היין לא טהר.“ (תוספתא מקואות ה י, מאת מחבר לא ידוע, לפני שנת 300, באתר מאגרים)
”הלה השיק את כוסו בכוסו של נובק: – זו לא קיקי המפורסמת הכותבת זכרונות...“ ("דבר", 5 בפברואר 1937, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
עברית חדשה בהשאלה מן (1): (ימאות) הוריד כלי שיט מן היבשה אל הים, ובמיוחד כלי שיט חדש שזה עתה נשלמה בנייתו.
עברית חדשה בהשאלה מן (2): חנך מיזם חדש, הוציא לשוק מוצר חדש, לרוב בצורה חגיגית ומתוקשרת.
”סוכם כי פלאטו שמתכוון להשיק סדרה חדשה של מוצרי יופי נשיים, יפרסם את המוצרים ובתמורה ישלם 60 אלף דולר לעונה לקבוצה.“ ("מעריב", 18 באוקטובר 1980, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
מן נ־שׁ־ק בעניין מגע. בתלמוד נזכרת המילה בהלכות טומאה וטהרה. למשל: השקת פני המים השאובים בבור מקווה עם פני מי גשמים טהורים בבור סמוך לשם הכשרת המקווה לטבילה; או השקעת כלי, ובו מים טובים לשתייה שנטמאו, עד שפני מימיו נושקים בפני מי המקווה ונוגעים בהם (ראו: רש"י על חולין כו ב).
בהשאלה מהגדרה 1: להוריד כלי שיט מהיבשה אל הים, פירושו הצמיד אותו למי הים - על סמך השימוש בתלמוד. בהקשרה הימי, חידוש לשון של דוד רמז, ראו: הַשָּׁקָה.
בהשאלה מהגדרה 2: לפי האנלוגיה בין השקת מיזם חדש ובין השקת כלי שיט חדש בים. עבור משמעות זו יש ההוגים הֵשִׁיק (מהשורש שׁו"ק), מלשון הוצאה לשוק.
