”הנסיונות הרבים לעוף באויר בכדור אשר לו משוט ומניע אשר עשה הממציא הנכבד בגארדפארד, קאניקטעקוטע ועוד במקומות שונים יתנו אותותם אותות כי התעופה על פני הים תצליח בידו לתועלת החכמה ולתועלת העולם.“ ("הלבנון", 1 בנובמבר 1878, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
עברית חדשה מָעוֹף, תנועת בעלי כנף באוויר (גם בהשאלה).
”בשעה 2 אחר הצהרים עבר צבא של ארבה על ארצנו, תעופת השיירה שארכה היה כשלשת רבעי שעה, היתה ממערבית־דרומית, למזרחית־דרומית.“ (הארבה בארץ ישראל, מאת פנחס גריבסקי, בפרויקט בן יהודה)
בגזרת ע"ו המקור הנטוי מנוקד בשורוק, כגון קוּם המדינה, ואילו המקור המוחלט מנוקד בחולם מלא, כגון קוֹם יָקוּם, הָלוֹךְ וָשׁוֹב. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 66)[1]
ערך בוויקיפדיה: תעופה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תעופה