מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
הִתְרוֹמֵם (גם: הֵרוֹמֵם)
[עריכה]- לשון המקרא נִתְגָּאָה, עָלָה בְּעֶרְכּוֹ מֵעַל-
- ”וְעָשָׂה כִרְצֹנוֹ הַמֶּלֶךְ, וְיִתְרוֹמֵם וְיִתְגַּדֵּל עַל-כָּל-אֵל, וְעַל אֵל אֵלִים יְדַבֵּר נִפְלָאוֹת...“ (דנייאל יא, פסוק לו)
- נִשָּׂא מַעְלָה, הִגְבִּיהַּ מְקוֹם הִמָּצְאוֹ.
- ”עַתָּה אָקוּם, יֹאמַר יְהוָה; עַתָּה, אֵרוֹמָם עַתָּה אֶנָּשֵׂא“ (ישעיהו לג, פסוק י)
- מן המקרא. הצורה "ארומם" בישעיהו חריגה אמנם ואיננה נוהגת ככל הפעלים בבניין התפעל בגזרת נחי ע"ו/י, אולם היא איננה היחידה במקרא.[1]
- ↑ גם לשורש שמ"ם מגזרת הכפולים (הקרובה לגזרת נחי ע"ו/י) בהתפעל נבלעת ת' הבניין: ”אַל תְּהִי צַדִּיק הַרְבֵּה, וְאַל תִּתְחַכַּם יוֹתֵר: לָמָּה תִּשּׁוֹמֵם“ (קוהלת ז, פסוק טז).
