גז

גָּז

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	גז
הגייה*	gaz
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ג־ו־ז
דרך תצורה	משקל קָטֵל
נטיות	ר׳ גָּזִים; ר'גָּזֵי־

1. אחד מארבעת מצבי הצבירה של החומר, בו המולקולות אינן צמודות זו לזו, המשיכה ביניהן חלשה, והן נעות בחופשיות יחסית. במצב צבירה זה, אין לחומר לא נפח קבוע, ולא צורה קבועה.

   • "אחד הגזים הנפוצים ביותר הוא פחמן דו־חמצני".
   • "ברתיחתם (במאה מעלות צלסיוס) מתאדים המים והופכים אט־אט לגז".

גיזרון

1. את המונח טבע הרופא והכימאי הפלמי (בלגיה), ז'אן בטיסט ואן הלמונט (Jean Baptiste van Helmont), מהיוונית χάος כאוס – תהו ובהו, אך כתב ב G המבוטאת בשפה ההולנדית כֿ וכך עברה המלה GAS לשפות אירופה האחרות.

צירופים

• בלון גז
• גז מדמיע
• גז צחוק
• מסכת גז
• נתן גז
• גז עצבים
• גז מזגנים

תרגום

• אנגלית: gas‏‏‏‏
• גרמנית: Gas‏‏‏‏
• ספרדית: gas‏‏‏‏
• ערבית: غاز‏‏‏‏
• פולנית: gaz‏‏‏‏
• צרפתית: gaz‏‏‏‏

ראו גם

• מוצק
• נוזל

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: גז

גָּז

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	גז
שורש וגזרה	ג־ו־ז, גזרת נע"ו/י
בניין	קל

1. לשון המקרא עבר, חלף, איננו עוד.

   • "יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה וְרָהְבָּם עָמָל וָאָוֶן כִּי גָז חִישׁ וַנָּעֻפָה" (תהילים צ, פסוק י)
   • "... אליהו הנביא גז ונעלם, ובדיוק באותו רגע התעורר מוטי הקטן וגילה: הכול היה חלום".
   • גזו ימי נעוריי.

מקור

1. מקראי.

מילים נרדפות

• חלף
• עבר
• התנדף

ראו גם

• נגוז

סימוכין

• "גָּז",‏ לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 1468)

גֵּז

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	גז
הגייה*	gez
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ג־ז־ז, גזרת הכפולים
דרך תצורה	משקל קֶטֶל
נטיות

גז פרוש על רחבת אספלט

1. לשון המקרא צֶמֶר של צאן אחרי שהוא נגזז מגופם.

   • "רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וְרֵאשִׁית גֵּז צֹאנְךָ תִּתֶּן לוֹ. " (דברים יח, פסוק ד)
   • "חמש רחלות גוזזות מנה מנה ופרס חייבות בראשית הגז" (בבלי, מסכת בבא בתרא – דף קנ, עמוד א)

מקור

• מקרא

ראו גם

• פרווה
• צֶמֶר

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: גז