גז
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תוכן עניינים
גָּז א[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | גז |
| הגייה* | gaz |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ג־ו־ז |
| דרך תצורה | משקל קָטֵל |
| נטיות | ר׳ גָּזִים; ר'גָּזֵי־ |
- אחד מארבעת מצבי הצבירה של החומר, בו המולקולות אינן צמודות זו לזו, המשיכה ביניהן חלשה, והן נעות בחופשיות יחסית. במצב צבירה זה, אין לחומר לא נפח קבוע, ולא צורה קבועה.
- "אחד הגזים הנפוצים ביותר הוא פחמן דו־חמצני".
- "ברתיחתם (במאה מעלות צלסיוס) מתאדים המים והופכים אט־אט לגז".
גיזרון[עריכה]
- את המונח טבע הרופא והכימאי הפלמי (בלגיה), ז'אן בטיסט ואן הלמונט (Jean Baptiste van Helmont), מהיוונית χάος כאוס – תהו ובהו, אך כתב ב G המבוטאת בשפה ההולנדית כֿ וכך עברה המלה GAS לשפות אירופה האחרות.
| מצבי הצבירה של החומר | |||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
|
| ||||||||||||||||||||||||||
צירופים[עריכה]
תרגום[עריכה]
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: גז |
גָּז ב[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | גז |
| שורש וגזרה | ג־ו־ז, גזרת נע"ו/י |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא עבר, חלף, איננו עוד.
- ”וְרוּחַ נָסַע מֵאֵת יְהֹוָה וַיָּגָז שַׂלְוִים מִן-הַיָּם וַיִּטּשׁ עַל-הַמַּחֲנֶה כְּדֶרֶךְ יוֹם כֹּה וּכְדֶרֶךְ יוֹם כֹּה סְבִיבוֹת הַמַּחֲנֶה וּכְאַמָּתַיִם עַל-פְּנֵי הָאָרֶץ.“ (במדבר יא, פסוק לא)
- ”יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה וְרָהְבָּם עָמָל וָאָוֶן כִּי גָז חִישׁ וַנָּעֻפָה“ (תהלים צ, פסוק י)
- "... אליהו הנביא גז ונעלם, ובדיוק באותו רגע התעורר מוטי הקטן וגילה: הכול היה חלום".
- גזו ימי נעוריי.
מקור[עריכה]
- מקראי.
מילים נרדפות[עריכה]
ראו גם[עריכה]
סימוכין[עריכה]
- "גָּז", לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 1468)
| השורש גוז | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
גֵּז[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | גז |
| הגייה* | gez |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ג־ז־ז, גזרת הכפולים |
| דרך תצורה | משקל קֵטֶל |
| נטיות | |
- לשון המקרא צֶמֶר של צאן אחרי שהוא נגזז מגופם.
- ”רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וְרֵאשִׁית גֵּז צֹאנְךָ תִּתֶּן לוֹ. “ (דברים יח, פסוק ד)
- ”חמש רחלות גוזזות מנה מנה ופרס חייבות בראשית הגז“ (בבלי, מסכת בבא בתרא – דף קנ, עמוד א)
מקור[עריכה]
מופיעה במקרא;
- בערבית שורש ( جَزَّ • jazza•גָ'זַה) . נגזרת מאותו שורש: ( يَجُزُّ • יָאגֻ'זֻ •yajuzzu ) פירוש: לכרות,לגזוז,לחתוך.
נגזרות[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: shear
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
| ערך בוויקיפדיה: גז |
