לדלג לתוכן

גז

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

גָּז א

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא גז
הגייה* gaz
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה שאילה
נטיות ר׳ גָּזִים; ר'גָּזֵי־
  1. עברית חדשה אחד מארבעת מצבי הצבירה של החומר, בו המולקולות אינן צמודות זו לזו, המשיכה ביניהן חלשה, והן נעות בחופשיות יחסית. במצב צבירה זה, אין לחומר לא נפח קבוע, ולא צורה קבועה.
    • "אחד הגזים הנפוצים ביותר הוא פחמן דו־חמצני".
    • "ברתיחתם (במאה מעלות צלסיוס) מתאדים המים והופכים אט־אט לגז".

גיזרון

[עריכה]
  • מלטינית: "gas" וממנה לשאר שפות אירופה. את המונח (בלטינית חדשה) טבע הרופא והכימאי הפלמי יאן בפטיסט ון הֶלמונט (1577-1644), כפי הנראה מיוונית עתיקה kháos) χάος) – "כָאוֹס", "חלל ריק". הצליל "kh" ביוונית שווה בערך לצליל "g" בהולנדית.
  • "Hunc spiritum, incognitum hactenus, novo nomine gas voco." (Helmont, Ortus Medicinae) ("לאֵד זה, שלא היה ידוע עד כה, אני קורא בשם חדש: 'גַּז'.")[1]

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: gas‏‏‏‏
  • גרמנית: Gas‏‏‏‏
  • ערבית: غاز‏‏‏‏
  • צרפתית: gaz‏‏‏‏

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: גז

סימוכין

[עריכה]
מצבי הצבירה של החומר
מצבי צבירה מיוחדים
פלזמה - גבישים נוזליים - נוזל על
ננו חלקיקים - עיבוי בוז-איינשטיין
חומר מנוון - כוכב נייטרונים
מושגים נוספים
יינון - נקודה משולשת - חום כמוס
נקודה קריטית - נקודה התכה
נקודת רתיחה - מעבר פאזה
דיאגרמת פזות

גָּז ב

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא גז
שורש וגזרה ג־ו־זגזרת נע"ו/י
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא עבר, חלף, איננו עוד.
    • ”וְרוּחַ נָסַע מֵאֵת יְהֹוָה וַיָּגָז שַׂלְוִים מִן-הַיָּם וַיִּטּשׁ עַל-הַמַּחֲנֶה כְּדֶרֶךְ יוֹם כֹּה וּכְדֶרֶךְ יוֹם כֹּה סְבִיבוֹת הַמַּחֲנֶה וּכְאַמָּתַיִם עַל-פְּנֵי הָאָרֶץ.“ (במדבר יא, פסוק לא)
    • ”יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה וְרָהְבָּם עָמָל וָאָוֶן כִּי גָז חִישׁ וַנָּעֻפָה“ (תהלים צ, פסוק י)
    • "... אליהו הנביא גז ונעלם, ובדיוק באותו רגע התעורר מוטי הקטן וגילה: הכול היה חלום".
    • גזו ימי נעוריי.

גיזרון

[עריכה]
  • ערבית: ג'ָאז.

מילים נרדפות

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

סימוכין

[עריכה]


השורש גוז

השורש ג־ו־ז הוא שורש מגזרת נע"ו\י.

נטיות הפעלים

[עריכה]
ג־ו־ז עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל גָּז גָּז יָגוּז גּוּז לָגוּז
נִפְעַל נָגוֹז נָגוֹז יִגּוֹז הִגּוֹז לְהִגּוֹז
הִפְעִיל הֵגִיז מֵגִיז יָגִיז הָגֵז לְהָגִיז
הֻפְעַל הוּגָז מוּגָז יוּגָז -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל

גָּז ג

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה ג-ז-ז
בניין פָּעַל (קַל)
  1. קצץ חתך

מילים נרדפות

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

גֵּז

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא גז
הגייה* gez
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ג־ז־זגזרת הכפולים
דרך תצורה משקל קֵטֶל
נטיות
גז פרוש על רחבת אספלט
  1. לשון המקרא צֶמֶר של צאן אחרי שהוא נגזז מגופם.

מקור

[עריכה]
  • בערבית שורש ( جَزَّ • jazza• גָ'זַה). נגזרת מאותו שורש: (يَجُزُّ • יָאגֻ'זֻ • yajuzzu) פירוש: לכרות, לגזוז, לחתוך.
  • בברית דמשק של כת קומראן נכתב אל יקח איש עליו בגדים צואים או מובאים בגז כי אם כובסו במים או שופים בלבונה [1]

נגזרות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: shear‏‏‏‏

מילים נרדפות

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: צמר

הערות שוליים

[עריכה]
  1. אלישע קימרון, מגילות מדבר יהודה : החיבורים העבריים - כרך ראשון, ירושלים, יד יצחק בן-צבי, תש"ע - 2010, עמוד: 46