מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
גז
הגייה *
gaz
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
דרך תצורה
שאילה
נטיות
ר׳ גָּזִים; ר'גָּזֵי־
עברית חדשה אחד מארבעת מצבי הצבירה של החומר , בו המולקולות אינן צמודות זו לזו, המשיכה ביניהן חלשה, והן נעות בחופשיות יחסית. במצב צבירה זה, אין לחומר לא נפח קבוע, ולא צורה קבועה.
"אחד הגזים הנפוצים ביותר הוא פחמן דו־חמצני".
"ברתיחתם (במאה מעלות צלסיוס) מתאדים המים והופכים אט־אט לגז ".
מלטינית: "gas" וממנה לשאר שפות אירופה. את המונח (בלטינית חדשה) טבע הרופא והכימאי הפלמי יאן בפטיסט ון הֶלמונט (1577-1644), כפי הנראה מיוונית עתיקה kháos) χάος ) – "כָאוֹס", "חלל ריק". הצליל "kh" ביוונית שווה בערך לצליל "g" בהולנדית.
"Hunc spiritum, incognitum hactenus, novo nomine gas voco." (Helmont, Ortus Medicinae) ("לאֵד זה, שלא היה ידוע עד כה, אני קורא בשם חדש: 'גַּז'.")[1]
אנגלית: gas
גרמנית: Gas
ערבית: غاز
צרפתית: gaz
קישורים חיצוניים [ עריכה ]
ערך בוויקיפדיה:
גז
לשון המקרא עבר, חלף, איננו עוד.
”וְרוּחַ נָסַע מֵאֵת יְהֹוָה וַיָּגָז שַׂלְוִים מִן-הַיָּם וַיִּטּשׁ עַל-הַמַּחֲנֶה כְּדֶרֶךְ יוֹם כֹּה וּכְדֶרֶךְ יוֹם כֹּה סְבִיבוֹת הַמַּחֲנֶה וּכְאַמָּתַיִם עַל-פְּנֵי הָאָרֶץ.“ (במדבר יא , פסוק לא )
”יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה וְרָהְבָּם עָמָל וָאָוֶן כִּי גָז חִישׁ וַנָּעֻפָה“ (תהלים צ , פסוק י )
"... אליהו הנביא גז ונעלם, ובדיוק באותו רגע התעורר מוטי הקטן וגילה: הכול היה חלום ".
גזו ימי נעוריי.
מילים נרדפות [ עריכה ]
השורש גוז
השורש ג־ו־ז הוא שורש מגזרת נע"ו\י .
נטיות הפעלים [ עריכה ]
ג־ו־ז
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
גָּז
גָּז
יָגוּז
גּוּז
לָגוּז
נִפְעַל
נָגוֹז
נָגוֹז
יִגּוֹז
הִגּוֹז
לְהִגּוֹז
הִפְעִיל
הֵגִיז
מֵגִיז
יָגִיז
הָגֵז
לְהָגִיז
הֻפְעַל
הוּגָז
מוּגָז
יוּגָז
-אין-
-אין-
פִּעֵל
פֻּעַל
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה
ג-ז-ז
בניין
פָּעַל (קַל)
קצץ חתך
מילים נרדפות [ עריכה ]
גז פרוש על רחבת אספלט
לשון המקרא צֶמֶר של צאן אחרי שהוא נגזז מגופם.
בערבית שורש ( جَزَّ • jazza• גָ'זַה). נגזרת מאותו שורש: (يَجُزُّ • יָאגֻ'זֻ • yajuzzu) פירוש: לכרות, לגזוז, לחתוך.
בברית דמשק של כת קומראן נכתב אל יקח איש עליו בגדים צואים או מובאים בגז כי אם כובסו במים או שופים בלבונה [1]
מילים נרדפות [ עריכה ]
קישורים חיצוניים [ עריכה ]
ערך בוויקיפדיה:
צמר
הערות שוליים [ עריכה ]
↑ אלישע קימרון , מגילות מדבר יהודה : החיבורים העבריים - כרך ראשון, ירושלים, יד יצחק בן-צבי, תש"ע - 2010, עמוד: 46