המהם

הִמְהֵם

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	הימהם
שורש וגזרה	ה־מ־ה־ם
בניין	פִּעֵל

1. עברית חדשה השמיע הגיים לא ברורים (המ, המ), בדר"כ להבעת היסוס.

   • ”הידידה שאלה אותו: “מה קרה?” – והוא הימהם תשובה לא ברורה“ (יקותיאל והדורות הבאים, מאת אהוד בן עזר, בפרויקט בן יהודה)

2. עברית חדשה השמיע קול ללא הזזת השפתיים, פיזם, זמזם.

   • ”שמעתי נקישות עקביה במדרגות, וחזרה וירדה בחיפזון ממשיכה להמהם לעצמה“ (עלמא בקצה הכפר, מאת עמוס אריכא, בפרויקט בן יהודה)

3. עברית חדשה בהשאלה: אמר בקול נמוך.

   • ”נחום נכנס, ודוּדוּש נתיישב על המיטה וניסה לסלק את השינה מעל פניו. “חשבתי שנסעת כבר” – המהם.“ (מעשה בלתי רגיל, מאת אהרן מגד, בפרויקט בן יהודה)
   • ””אה, בריות משונות!” הִמהם הממונה כלפי כפתורי חולצתו“ (שש כנפיים לאחד, מאת חנוך ברטוב, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

• אונומטופיה.

נגזרות

• המהום

מילים נרדפות

• מלמל

ראו גם

• זמזם
• הָמָה

תרגום

• אנגלית: mumble‏‏‏‏ (1,3) hum‏‏‏‏ (2)