תהום

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תְּהוֹם[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא תהום
הגייה* tehom
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה וזכר
שורש ת־ה־ם
דרך תצורה משקל קְטוֹל
נטיות ר׳ תְּהוֹמוֹת
תהום (1)
  1. מקום עמוק מאד, עפ"ר בור או גיא.
  2. לשון המקרא מאגר מים תת-קרקעי גדול.
    • ”בַּיּוֹם הַזֶּה נִבְקְעוּ כׇּל מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ“ (בראשית ז, פסוק יא)
    • ”וּלְיוֹסֵף אָמַר מְבֹרֶכֶת ה' אַרְצוֹ מִמֶּגֶד שָׁמַיִם מִטָּל וּמִתְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת“ (דברים לג, פסוק יג)
  3. לשון המקרא בהשאלה (2): כמות עצומה של מים.
    • תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ כׇּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ“ (תהלים מב, פסוק ח)
    • ”אֲפָפוּנִי מַיִם עַד נֶפֶשׁ תְּהוֹם יְסֹבְבֵנִי סוּף חָבוּשׁ לְרֹאשִׁי“ (יונה ב, פסוק ו)
  4. לשון המקרא (מיתולוגיה) הים שכיסה את הארץ בראשית הבריאה.
    • ”וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם.“ (בראשית א, פסוק ב)


גיזרון[עריכה]

 1. גזור מהוראה 2.
 2-4. ככל הנראה יש קשר למילה הפרוטו־שמית המשוערת tihām*, שפירושה "ים". בשפות אחרות יש מקבילות דומות למילה תְּהוֹם: אכדית: 𒀀𒀊𒁀 (tiāmtu), אוגריתית: 𐎚𐎅𐎎 (תהם), ארמית: תְּהוֹמָא, סורית: ܬܗܘܼܡܵܐ (תְּהוּמָא). מכאן נגזר גם השם تِهَامَة (תִּהַאמַה) - מישור החוף הסמוך לים סוף. בהקשר זה יש להזכיר גם את אלת הים במיתולוגיה המסופוטמית תִּיאַמַת, ששמה נובע מאותו מקור שמי.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

תרגום[עריכה]

מידע נוסף[עריכה]

ראו גם[עריכה]