תהום

תְּהוֹם

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	תהום
הגייה*	tehom
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה וזכר
שורש	ת־ה־ם
דרך תצורה	משקל קְטוֹל
נטיות	ר׳ תְּהוֹמוֹת

תהום (1)

1. מקום עמוק מאד, עפ"ר בור או גיא.

   • ”תניא, רבי נתן אומר: מקרא זה נוקב ויורד עד תהום“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף צז, עמוד ב)
   • ילדי הכיתה צעדו לאטם ונזהרו מנפילה אל התהום הסמוכה.

2. לשון המקרא מאגר מים תת-קרקעי גדול.

   • ”בַּיּוֹם הַזֶּה נִבְקְעוּ כׇּל מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ“ (בראשית ז, פסוק יא)
   • ”וּלְיוֹסֵף אָמַר מְבֹרֶכֶת ה' אַרְצוֹ מִמֶּגֶד שָׁמַיִם מִטָּל וּמִתְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת“ (דברים לג, פסוק יג)

3. לשון המקרא בהשאלה (2): כמות עצומה של מים.

   • ”תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ כׇּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ“ (תהלים מב, פסוק ח)
   • ”אֲפָפוּנִי מַיִם עַד נֶפֶשׁ תְּהוֹם יְסֹבְבֵנִי סוּף חָבוּשׁ לְרֹאשִׁי“ (יונה ב, פסוק ו)

4. לשון המקרא (מיתולוגיה) הים שכיסה את הארץ בראשית הבריאה.

   • ”וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם.“ (בראשית א, פסוק ב)

גיזרון

 1. גזור מהוראה 2.

 2-4. ככל הנראה יש קשר למילה הפרוטו־שמית המשוערת tihām*, שפירושה "ים". בשפות אחרות יש מקבילות דומות למילה תְּהוֹם: אכדית: 𒀀𒀊𒁀 (tiāmtu), אוגריתית: 𐎚𐎅𐎎 (תהם), ארמית: תְּהוֹמָא, סורית: ܬܗܘܼܡܵܐ (תְּהוּמָא). מכאן נגזר גם השם تِهَامَة (תִּהַאמַה) - מישור החוף הסמוך לים סוף. בהקשר זה יש להזכיר גם את אלת הים במיתולוגיה המסופוטמית תִּיאַמַת, ששמה נובע מאותו מקור שמי.

צירופים

• העלה מתהום הנשייה
• ירד לתהום הנשייה
• מי תהום
• תהום הנשייה
• תהום פעורה ביניהם

נגזרות

• תהומי

תרגום

• איטלקית fosse‏‏‏‏
• אנגלית: abyss‏, chasm‏‏‏‏
• גרמנית: Schlucht‏, Kluft‏‏‏‏
• הולנדית: kloof‏‏‏‏
• יוונית: χαράδρα‏, χάσμα‏, βάραθρο
• ספרדית: fosa‏, fisura‏‏‏‏
• ערבית: هوة‏‏‏‏
• צרפתית: fossé‏, gouffre‏‏‏‏
• רוסית: бездна‏‏‏‏

מידע נוסף

• במקרא מופיעה המילה גם בלשון זכר, כגון: ”נָתַן תְּהוֹם קוֹלוֹ“ (חבקוק ג, פסוק י); ”תְּהוֹם אָמַר לֹא בִי הִיא“ (איוב כח, פסוק יד).

ראו גם

• בתרון
• קניון
• צוק
• הָמָה