תהום
תְּהוֹם[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | תהום |
הגייה* | tehom |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה וזכר |
שורש | ת־ה־ם |
דרך תצורה | משקל קְטוֹל |
נטיות | ר׳ תְּהוֹמוֹת |

- מקום עמוק מאד, עפ"ר בור או גיא.
- ”תניא, רבי נתן אומר: מקרא זה נוקב ויורד עד תהום“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף צז, עמוד ב)
- ילדי הכיתה צעדו לאטם ונזהרו מנפילה אל התהום הסמוכה.
- לשון המקרא מאגר מים תת-קרקעי גדול.
- לשון המקרא בהשאלה (2): כמות עצומה של מים.
- לשון המקרא (מיתולוגיה) הים שכיסה את הארץ בראשית הבריאה.
גיזרון[עריכה]
- 1. גזור מהוראה 2.
- 2-4. ככל הנראה יש קשר למילה הפרוטו־שמית המשוערת tihām*, שפירושה "ים". בשפות אחרות יש מקבילות דומות למילה תְּהוֹם: אכדית: 𒀀𒀊𒁀 (tiāmtu), אוגריתית: 𐎚𐎅𐎎 (תהם), ארמית: תְּהוֹמָא, סורית: ܬܗܘܼܡܵܐ (תְּהוּמָא). מכאן נגזר גם השם تِهَامَة (תִּהַאמַה) - מישור החוף הסמוך לים סוף. בהקשר זה יש להזכיר גם את אלת הים במיתולוגיה המסופוטמית תִּיאַמַת, ששמה נובע מאותו מקור שמי.
צירופים[עריכה]
נגזרות[עריכה]
תרגום[עריכה]
מידע נוסף[עריכה]
- במקרא מופיעה המילה גם בלשון זכר, כגון: ”נָתַן תְּהוֹם קוֹלוֹ“ (חבקוק ג, פסוק י); ”תְּהוֹם אָמַר לֹא בִי הִיא“ (איוב כח, פסוק יד).