מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
לשון המקרא הכפיש , השמיץ .
”טָפְלוּ עָלַי שֶׁקֶר זֵדִים; אֲנִי, בְּכָל-לֵב אֶצֹּר פִּקּוּדֶיךָ.“ (תהלים קיט , פסוק סט )
”וְאוּלָם אַתֶּם טֹפְלֵי שָׁקֶר רֹפְאֵי אֱלִל כֻּלְּכֶם.“ (איוב יג , פסוק ד )
הצמיד , הדביק , טָח.
”מֵחַם שֶׁטְּפָלוֹ בְחֹמֶר וּבְחַרְסִית, הַנּוֹגֵעַ בַּחֹמֶר, טָמֵא. וּבַחַרְסִית, טָהוֹר.“ (משנה, מסכת כלים – פרק ג, משנה ז )
”בנות עניים טופלות אותן בסיד, בנות עשיריםטופלות אותן בסולת, בנות מלכיםטופלות אותן בשמן המור“ (בבלי, מסכת שבת – דף פ, עמוד ב )
טפלו עליו אשמה על לא עוול בכפו.
מקביל לאכדית: ṭapālu - להשמיץ, להעליב, לפרסם לשון הרע.
משמש בהוראה זו בעיקר בלשון חז"ל, אמנם ייתכן שגם במקרא משמש בהוראה זו, כגון: ”חָתֻם בִּצְרוֹר פִּשְׁעִי וַתִּטְפֹּל עַל עֲוֹנִי.“ (איוב יד , פסוק יז ) משום שבתום האפייה מרכיביה נדבקים לכדי אחד, רש"י פירש: ”טפל יה“ (בבלי, מסכת פסחים – דף עד, עמוד ב ) ' בהוראת: 'פּסְטִידִיַה' (פשטידה ) .
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא טיפל
שורש וגזרה ט־פ־ל
בניין פִּעֵל
עסק בגידול או בטיפוח, דאג ל־, נתן טיפול רפואי.
”הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵרוֹ וְלֹא עָשְׂתָה, אִם יֶשׁ בָּהּ כְּדֵי לְהַעֲמִיד כְּרִי, חַיָּב לְטַפֵּל בָּהּ.“ (משנה, מסכת בבא מציעא – פרק ט, משנה ה )
"אִמָּא מְחַיֶּכֶת, קְצָת נְבוֹכָה, / זֶהוּ דּוֹדֵנוּ, הַדּוֹד שִׂמְחָה. / וַאֲנִי, כַּמּוּבָן, עַד הַגַּג מַבְּסוּט – / לְטַפֵּל בְּדָגִים זֶה עִנְיָן פָּשׁוּט!" (דּוֹדִי שִׂמְחָה אוֹהֵב חַיּוֹת , מאת ע' הלל )
האחות מטפלת בחולים המאושפזים.
התעסק, עסק בדבר מה.
”מִכָּאן אָמְרוּ, אוֹי לָרָשָׁע אוֹי לִשְׁכֵנוֹ, שְׁנֵיהֶן חוֹלְצִין, שְׁנֵיהֶן קוֹצְעִין, שְׁנֵיהֶן מְבִיאִין אֶת הָאֲבָנִים; אֲבָל הוּא לְבַדּוֹ מֵבִיא אֶת הֶעָפָר, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יד , פסוק מב ) , וְעָפָר אַחֵר יִקַּח וְטָח אֶת הַבָּיִת, אֵין חֲבֵרוֹ מִטַּפֵּל עִמּוֹ בַּטִּיחָה.“ (משנה, מסכת נגעים – פרק יב, משנה ו )
אבא טיפל בכספי המשפחה.
הזמנו מדביר שיטפל בפלישת הנמלים.
הפועל ע"פ המילה הערבית: طِفْل (טִפְל) – ילד , פעוט .
אין לבלבל ערך זה עם הערך תפל .
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא טפל
הגייה * tafel
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ט־פ־ל
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות נ׳ טְפֵלָה, ר׳ טְפֵלִים, נ"ר טְפֵלוֹת
משני, לוואי שנצמד לעיקר.
”הֵבִיאוּ לְפָנָיו מָלִיחַ בַּתְּחִלָּה וּפַת עִמּוֹ, מְבָרֵךְ עַל הַמָּלִיחַ וּפוֹטֵר אֶת הַפַּת, שֶׁהַפַּת טְפֵלָה לוֹ; זֶה הַכְּלָל, כָּל שֶׁהוּא עִקָּר וְעִמּוֹ טְפֵלָה , מְבָרֵךְ עַל הָעִקָּר וּפוֹטֵר אֶת הַטְּפֵלָה .“ (משנה, מסכת ברכות – פרק ו, משנה ז )