מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | ביטוי |
הגייה* | bituy |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ב־ט־א |
דרך תצורה | משקל קִטּוּל |
נטיות | ר׳ בִּטּוּיִּים, בִּטּוּיֵּי־ |
- לשון חז"ל אמירת דברים בקול.
- ”שְׁבוּעָה שֶׁאֹכַל כִּכָּר זוֹ, שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אכְלֶנָּה, הָרִאשׁוֹנָה שְׁבוּעַת בִּטּוּי וְהַשְּׁנִיָּה שְׁבוּעַת שָׁוְא.“ (משנה, מסכת שבועות – פרק ג, משנה ט)
- ”אֵין חַיָּבִין עַל שְׁמִיעַת הַקּוֹל, וְעַל בִּטּוּי שְׂפָתַיִם, וְעַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו.“ (משנה, מסכת הוריות – פרק ב, משנה ב)
- ביטוי האות פ' בראש מילה כרפויה נחשב לבלתי־תקני.
- צירוף לשוני שאין להבין כפשוטו.
|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בטוי |
השורש בטא |
השורש ב־ט־א הוא שורש מגזרת נל"א.
ב־ט־א |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
בָּטָא |
בּוֹטֵא |
יִבְטָא |
בְּטָא |
לִבְטֹא |
נִפְעַל |
נִבְטָא |
נִבְטָא |
יִבָּטֵא |
הִבָּטֵא |
לְהִבָּטֵא |
הִפְעִיל |
|
|
|
|
|
הֻפְעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
בִּטֵּא |
מְבַטֵּא |
יְבַטֵּא |
בַּטֵּא |
לְבַטֵּא |
פֻּעַל |
בֻּטָּא |
מְבֻטָּא |
יְבֻטָּא |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
הִתְבַּטֵּא |
מִתְבַּטֵּא |
יִתְבַּטֵּא |
הִתְבַּטֵּא |
לְהִתְבַּטֵּא |
- שימו לב: העושה אנלוגיה בבניין פֻּעַל בזמן ההווה לגזרת נל"י/ה-דינו שגיאה. עה"פ מנוקדת בקמץ ולא בצירה, יש לומר אפוא מְבֻטָּא ולא מְבֻטֵּא.
|
|