מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | קללה |
| הגייה* | klala |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ק־ל־ל ב |
| דרך תצורה | משקל קְטָלָה |
| נטיות | קִלְלַת־; ר׳ קְלָלָוֹת |
- איחול ומשאלת לב להרע; .
- ”וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל-הַקְּלָלוֹת הָאֵלֶּה וּרְדָפוּךָ וְהִשִּׂיגוּךָ עַד הִשָּׁמְדָךְ כִּי-לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו אֲשֶׁר צִוָּךְ.“ (דברים כח, פסוק מה)
- ”וְאֵת כָּל-רָעַת אַנְשֵׁי שְׁכֶם הֵשִׁיב אֱלֹהִים בְּרֹאשָׁם וַתָּבֹא אֲלֵיהֶם קִלֲלַת יוֹתָם בֶּן-יְרֻבָּעַל.“ (שופטים ט, פסוק נז)
- ”וּנְתַתִּים לְזַעֲוָה לְרָעָה לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ לְחֶרְפָּה וּלְמָשָׁל לִשְׁנִינָה וְלִקְלָלָה בְּכָל-הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר-אַדִּיחֵם שָׁם.“ (ירמיהו כד, פסוק ט)
- ”יָצָא נִיסָן וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים, סִימַן קְלָלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א׳ יב, פסוק יז) הֲלוֹא קְצִיר חִטִּים הַיּוֹם, וגו'.“ (משנה, מסכת תענית – פרק א, משנה ז)
- ”וּפָטוּר עַל מַכָּתוֹ וְעַל קִלְלָתוֹ שֶׁל זֶה וְשֶׁל זֶה, וְעוֹלֶה בְמִשְׁמָרוֹ שֶׁל זֶה וְשֶׁל זֶה, וְאֵינוֹ חוֹלֵק.“ (משנה, מסכת יבמות – פרק יא, משנה ז)
- הלכתי למכשפה והטלתי קללה על שונאי.
| השורש קלל ב |
|
השורש ק־ל־ל ב הוא שורש מגזרת השלמים.
| ק־ל־ל ב |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| נִפְעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הִפְעִיל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הֻפְעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
קִלֵּל |
מְקַלֵּל |
יְקַלֵּל |
קַלֵּל |
לְקַלֵּל |
| פֻּעַל |
קֻלַּל |
מְקֻלָּל |
יְקֻלַּל |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
הִתְקַלֵּל |
מִתְקַלֵּל |
יִתְקַלֵּל |
הִתְקַלֵּל |
לְהִתְקַלֵּל |
|
|