מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | קללה |
הגייה* | klala |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | ק־ל־ל ב |
דרך תצורה | משקל קְטָלָה |
נטיות | קִלְלַת־; ר׳ קְלָלָוֹת |
- איחול ומשאלת לב להרע; .
- ”וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל-הַקְּלָלוֹת הָאֵלֶּה וּרְדָפוּךָ וְהִשִּׂיגוּךָ עַד הִשָּׁמְדָךְ כִּי-לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו אֲשֶׁר צִוָּךְ.“ (דברים כח, פסוק מה)
- ”וְאֵת כָּל-רָעַת אַנְשֵׁי שְׁכֶם הֵשִׁיב אֱלֹהִים בְּרֹאשָׁם וַתָּבֹא אֲלֵיהֶם קִלֲלַת יוֹתָם בֶּן-יְרֻבָּעַל.“ (שופטים ט, פסוק נז)
- ”וּנְתַתִּים לְזַעֲוָה לְרָעָה לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ לְחֶרְפָּה וּלְמָשָׁל לִשְׁנִינָה וְלִקְלָלָה בְּכָל-הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר-אַדִּיחֵם שָׁם.“ (ירמיהו כד, פסוק ט)
- ”יָצָא נִיסָן וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים, סִימַן קְלָלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א׳ יב, פסוק יז) הֲלוֹא קְצִיר חִטִּים הַיּוֹם, וגו'.“ (משנה, מסכת תענית – פרק א, משנה ז)
- ”וּפָטוּר עַל מַכָּתוֹ וְעַל קִלְלָתוֹ שֶׁל זֶה וְשֶׁל זֶה, וְעוֹלֶה בְמִשְׁמָרוֹ שֶׁל זֶה וְשֶׁל זֶה, וְאֵינוֹ חוֹלֵק.“ (משנה, מסכת יבמות – פרק יא, משנה ז)
- הלכתי למכשפה והטלתי קללה על שונאי.
השורש קלל ב |
השורש ק־ל־ל ב הוא שורש מגזרת השלמים.
ק־ל־ל ב |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
נִפְעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
הִפְעִיל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
הֻפְעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
קִלֵּל |
מְקַלֵּל |
יְקַלֵּל |
קַלֵּל |
לְקַלֵּל |
פֻּעַל |
קֻלַּל |
מְקֻלָּל |
יְקֻלַּל |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
הִתְקַלֵּל |
מִתְקַלֵּל |
יִתְקַלֵּל |
הִתְקַלֵּל |
לְהִתְקַלֵּל |
|
|