מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ערך זה עוסק באוֹמֵן, מטפל. לערך העוסק באוּמָּן, יוצר; ראו אָמָּן. |
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | אומן |
| הגייה* | omen |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | א־מ־ן |
| דרך תצורה | משקל קוֹטֵל |
| נטיות | נ׳ אוֹמֶנֶת, ר׳ אוֹמְנִים, נ"ר אוֹמְנוֹת |
איור של אומנת עם ילדה בחיקה.
- משרת שתפקידו לעזור בגידול הילדים ע"י השגחה עליהם ודאגה לצרכיהם.
- ”הֶאָנֹכִי הָרִיתִי אֵת כָּל־הָעָם הַזֶּה אִם־אָנֹכִי יְלִדְתִּיהוּ; כִּי־תֹאמַר אֵלַי – שָׂאֵהוּ בְחֵיקֶךָ כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת־הַיֹּנֵק, עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתָיו?“ (במדבר יא, פסוק יב)
- ”וַתִּקַּח נָעֳמִי אֶת־הַיֶּלֶד, וַתְּשִׁתֵהוּ בְחֵיקָהּ; וַתְּהִי־לוֹ לְאֹמֶנֶת.“ (רות ד, פסוק טז)
- ”וַיְהִי אֹמֵן אֶת־הֲדַסָּה, הִיא אֶסְתֵּר בַּת־דֹּדוֹ; כִּי אֵין לָהּ אָב וָאֵם, וְהַנַּעֲרָה יְפַת־תֹּאַר וְטוֹבַת מַרְאֶה – וּבְמוֹת אָבִיהָ וְאִמָּהּ, לְקָחָהּ מָרְדֳּכַי לוֹ לְבַת.“ (אסתר ב, פסוק ז)
|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אומנות |
| השורש אמן |
|
השורש א־מ־ן הוא שורש מגזרת השלמים.
| א־מ־ן |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
אָמַן |
אוֹמֵן
(ב׳ פעוּל: אָמוּן) |
יֶאֱמֹן |
אֱמֹן |
לֶאֱמֹן |
| נִפְעַל |
נֶאֱמַן |
נֶאֱמָן |
יֵאָמֵן |
הֵאָמֵן |
להֵאָמֵן |
| הִפְעִיל |
הֶאֱמִין |
מַאֲמִין |
יַאֲמִין |
הַאֲמֵן |
לְהַאֲמִין |
| הֻפְעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
אִמֵּן |
מְאַמֵּן |
יְאַמֵּן |
אַמֵּן |
לְאַמֵּן |
| פֻּעַל |
אֻמַּן |
מְאֻמָּן |
יְאֻמַּן |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
הִתְאַמֵּן |
מִתְאַמֵּן |
יִתְאַמֵּן |
הִתְאַמֵּן |
לְהִתְאַמֵּן |
|
|