אומן

ערך זה עוסק באוֹמֵן, מטפל. לערך העוסק באוּמָּן, יוצר; ראו אָמָּן.

אוֹמֵן[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אומן
הגייה^*	omen
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	א־מ־ן
דרך תצורה	משקל קוֹטֵל
נטיות	נ׳ אוֹמֶנֶת, ר׳ אוֹמְנִים, נ"ר אוֹמְנוֹת

משרת שתפקידו לעזור בגידול הילדים ע"י השגחה עליהם ודאגה לצרכיהם.
- ”הֶאָנֹכִי הָרִיתִי אֵת כָּל-הָעָם הַזֶּה אִם-אָנֹכִי יְלִדְתִּיהוּ כִּי-תֹאמַר אֵלַי שָׂאֵהוּ בְחֵיקֶךָ כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת-הַיֹּנֵק עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתָיו“ (במדבר יא, פסוק יב)
- ”וַתִּקַּח נָעֳמִי אֶת-הַיֶּלֶד וַתְּשִׁתֵהוּ בְחֵיקָהּ וַתְּהִי-לוֹ לְאֹמֶנֶת“ (רות ד, פסוק טז)
- ”וַיְהִי אֹמֵן אֶת-הֲדַסָּה הִיא אֶסְתֵּר בַּת-דֹּדוֹ כִּי אֵין לָהּ אָב וָאֵם וְהַנַּעֲרָה יְפַת-תֹּאַר וְטוֹבַת מַרְאֶה וּבְמוֹת אָבִיהָ וְאִמָּהּ לְקָחָהּ מָרְדֳּכַי לוֹ לְבַת“ (אסתר ב, פסוק ז)

ערך בוויקיפדיה: אומנת

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אומנות

השורש א־מ־ן הוא שורש מגזרת השלמים.