מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ערך זה עוסק באוֹמֵן, מטפל. לערך העוסק באוּמָּן, יוצר; ראו אָמָּן. |
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | אומן |
הגייה* | omen |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | א־מ־ן |
דרך תצורה | משקל קוֹטֵל |
נטיות | נ׳ אוֹמֶנֶת, ר׳ אוֹמְנִים, נ"ר אוֹמְנוֹת |
איור של אומנת עם ילדה בחיקה.
- משרת שתפקידו לעזור בגידול הילדים ע"י השגחה עליהם ודאגה לצרכיהם.
- ”הֶאָנֹכִי הָרִיתִי אֵת כָּל-הָעָם הַזֶּה אִם-אָנֹכִי יְלִדְתִּיהוּ כִּי-תֹאמַר אֵלַי שָׂאֵהוּ בְחֵיקֶךָ כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת-הַיֹּנֵק עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתָיו“ (במדבר יא, פסוק יב)
- ”וַתִּקַּח נָעֳמִי אֶת-הַיֶּלֶד וַתְּשִׁתֵהוּ בְחֵיקָהּ וַתְּהִי-לוֹ לְאֹמֶנֶת“ (רות ד, פסוק טז)
- ”וַיְהִי אֹמֵן אֶת-הֲדַסָּה הִיא אֶסְתֵּר בַּת-דֹּדוֹ כִּי אֵין לָהּ אָב וָאֵם וְהַנַּעֲרָה יְפַת-תֹּאַר וְטוֹבַת מַרְאֶה וּבְמוֹת אָבִיהָ וְאִמָּהּ לְקָחָהּ מָרְדֳּכַי לוֹ לְבַת“ (אסתר ב, פסוק ז)
|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אומנות |
השורש אמן |
השורש א־מ־ן הוא שורש מגזרת השלמים.
א־מ־ן |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
אָמַן |
אוֹמֵן
(ב׳ פעוּל: אָמוּן) |
יֶאֱמֹן |
אֱמֹן |
לֶאֱמֹן |
נִפְעַל |
נֶאֱמַן |
נֶאֱמָן |
יֵאָמֵן |
הֵאָמֵן |
להֵאָמֵן |
הִפְעִיל |
הֶאֱמִין |
מַאֲמִין |
יַאֲמִין |
הַאֲמֵן |
לְהַאֲמִין |
הֻפְעַל |
הָאֳמַן |
מָאֳמָן |
יָאֳמַן |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
אִמֵּן |
מְאַמֵּן |
יְאַמֵּן |
אַמֵּן |
לְאַמֵּן |
פֻּעַל |
אֻמַּן |
מְאֻמָּן |
יְאֻמַּן |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
הִתְאַמֵּן |
מִתְאַמֵּן |
יִתְאַמֵּן |
הִתְאַמֵּן |
לְהִתְאַמֵּן |
|
|