פלג
מראה
פֶּלֶג
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | פלג |
הגייה* | peleg |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | פ־ל־ג |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות | ר׳ פְּלָגִים |
- לשון המקרא נחל זעיר, לרוב יובל של נהר.
- לשון חז"ל חלק, חצי (גם פְּלָג).
- ”הַמַּנִּיחַ פֻּנְדְּיוֹן וְאָכַל עָלָיו חֶצְיוֹ, וְהָלַךְ לְמָקוֹם אַחֵר וַהֲרֵי הוּא בְּאִסָּר, אֹכֵל עָלָיו עוֹד פְּלַג.“ (משנה, מסכת מעשר שני – פרק ד, משנה ח)
- פלג הגוף השמאלי שלו יותר חזק מהימני.
- (בהשאלה) שפע, זרימה.
- ”וְצוּר יָצוּק עִמָּדִי, פַּלְגֵי-שָׁמֶן“ (איוב כט, פסוק ו)
- "פַּלְגֵי זעה כבר זלגוּ פניו" (יוסף חיים ברנר, שכול וכשלון)
- עברית חדשה אגף או זרם נפרד בתוך קבוצה מסוימת.
- הקבוצה חולקה לכמה פלגים שונים .
- חסידי גור הם פלג בתוך החסידות הכללית.
- לשון המקרא אחד משני בניו של עבר, נכדו של שם בן נח
גיזרון
[עריכה]- כל המשמעויות נובעות מהמשמעות היסודית של השורש פלג, 'הפריד לגורמים, חילק לחלקים שונים' (פועל פילג): משמעות 2 פֶלֶג 'חלק', משם משמעות 1 'נחל זעיר חלק מנהר מרכזי', משם 3.[1]
- מלשון קדם-שמית 'פָּלג' PALG בהוראת - מסלול המים. בלשון מצרית קדומה - בֵּגְ bȝg בהוראת 'החלק הסמיך בנוזל'.
- מופיע בתנ"ך. השורש משותף לכמה לשונות שמיות; למשל: ארמית – פלוגתא ופליג, האטימולוגיה ל"פלג מים" יתכן שקשורה ליוונית pelagos -שלולית ים, על פי רש"י וברטנורא נוצקה מן הפועל הפליג (ראו:משנה עירובין, פ"ד).
- באכדית – פָּלגוּ palgu בהוראת תעלה (=תעלת-נהר) היא תיבה המופיעה בספרי השנים האכדיים פעם אחת בלבד-ברובד "אכדית של הממלכה החדשה" בלוח המיוחס לשליט אשור - טוקולתי נינאורתה השני (891-884 לפנה"ס) [2].
- ערבית – فلج (פַלַג').
צירופים
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה] יובל
חצי
חלק, מפלגה
ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: יובל (נהר) |
טקסט בוויקיטקסט: ביאור:פלג מים |
פִּלֵּג א
[עריכה]ניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | פילג |
שורש וגזרה | פ־ל־ג ,גזרת השלמים |
בניין | פִּעֵל |
- לשון המקרא חילק, הפריד לגורמים.
- ”בַּלַּע אֲדֹנָי פַּלַּג לְשׁוֹנָם; כִּי־רָאִיתִי חָמָס וְרִיב בָּעִיר.“ (תהלים נה, פסוק י)
- "על כן איברים שפילגת בנו ורוח ונשמה שנפחת באפינו" (מתוך התפילה)
- הוא פילג את העם לשני מחנות.
נגזרות
[עריכה]צירופים
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]ניגודים
[עריכה]תרגום
[עריכה] פילג
מידע נוסף
[עריכה]- במקורות, השורש פ־ל־ג משמש כפועל במשמעות של חלוקה, התפלגות. נראה שימוש במילה בארמית במשמעות זו.
- "רק מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי" (ספר הברית, פנחס יוסף אליהו, 1797)
ראו גם
[עריכה]השורש פלג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
פִּלֵּג ב
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | פילג |
הגייה* | pileg |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | פ־ל־ג |
דרך תצורה | משקל קִטֵּל |
נטיות | נ׳ פִּלֶּגֶת ר׳ פִּלְּגִים ר"נ פִּלְּגוֹת |
- לשון ימי הביניים [לא בשימוש] אדם המגיש אוכל ומשקאות לאחרים.
- "כי הפלג אותי דלג" (ר' אברהם אבן-עזרא, על הדגה)
גיזרון
[עריכה]- מהפועל פילג. מערבית: פַאלִיג'.
מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה] מלצר
ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: מלצר |
פְּלָג (גם:פלאג)
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | פלג, פלאג |
הגייה* | plag |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | שאילה מלועזית |
נטיות | ר׳ פְּלָגים |
- [חשמל] פינים המחוברים לכבל חשמל, ומוכנסים לשקע לחיבור זרם החשמל.
- כשמחברים פלג לחשמל, חובה לנעול נעליים כדי למנוע התחשמלות.
- [מכונאות] מכשיר הצתה המייצר ניצוץ חשמלי.
- תפקידו של הפלג במנוע הוא ליצור מעגל חשמלי בתוך הגליל.
- [מחשבים] התקן המגן על תוכנה מפני העתקה וגניבה.
- ניסיתי להפעיל את התוכנה, אך לא הצלחתי משום שלא ניתן להפעילה ללא הפלג.
- [מכונאות] מסתם, שסתום.
גיזרון
[עריכה]- מאנגלית: plug.
צירופים
[עריכה]- פְּלָג תחתון, פלג עליון- במשאבות.[1]
- פלג קורה -בימאות. [2]
- פלג מבחן -בפסיכולוגיה. [3]
מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה] תקע
מצת
|
מְגוּפָה
|
מידע נוסף
[עריכה]באנגלית, המילה משמשת גם כפועל בצורות שונות.
- plug in- לחבר.
ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: חשמל |
ערך בוויקיפדיה: מצת |
ערך בוויקיפדיה: פלאג אין |
סימוכין
[עריכה]- ↑ משאבות (תשל"ד),1974.
- ↑ ימאות (תש"ל) , 1970 סיפונים וחלקי סיפונים.
- ↑ מונחי פסיכולוגיה חינוכית: מבחנים: מונחים כלליים, תש"ח.