יובל

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

יוּבַל[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא יובל
הגייה* yuval
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש י־ב־ל
דרך תצורה
נטיות ר׳ יוּבַלִּים; יוּבַל־, ר׳ יוּבַלֵּי־
  1. נחל או נהר הנשפך לנחל או נהר אחרים.
    • ”בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְהָיָה ה' מִבְטַחוֹ: וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל-מַיִם וְעַל-יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו“ (ירמיהו יז, פסוקים זח)
    • ”במורד ההר מזה אין יער ואין עצים, כי אם סלע מצוק, היורד מטה אל הנחל, ששם יובל מים מפכה את גליו בשיר נעים מאד“ (שירת הזמיר, מאת בוקי בן יגלי, בפרויקט בן יהודה)
    • נחל מירון הוא יובל של נחל עמוד.
  2. שם פרטי לזכר.
    • ”וְשֵׁם אָחִיו יוּבָל הוּא הָיָה אֲבִי כָּל-תֹּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב“ (בראשית ד, פסוק כא)

גיזרון[עריכה]

  • המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. השווה ערבית: وَابِل (וָאבִּל) – "גשם כבד", ארמית: "אֲבוּל". המילה קרובה אל המילים אובל ויבל. [דרוש מקור]
  • במקרא, מצוי גם בצורת - אוּבַל (דניאל ח, פסוק ג) 'אובל-אולי' היה יובל הנהר המקיף את שושן בפרס (רס"ג)

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

מידע נוסף[עריכה]

  • המילה מנוקדת בפתח בהברה האחרונה, שלא כנהוג, וכך מקבלת הלמ"ד דגש חזק בצורת הרבים.

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

  • יוּבַל, באתר האקדמיה ללשון העברית, 8 בנובמבר 2018


השורש יבל

השורש י־ב־ל הוא שורש מגזרת נפ"יו.

נטיות הפעלים[עריכה]

י־ב־ל עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל
נִפְעַל
הִפְעִיל הוֹבִיל מוֹבִיל יוֹבִיל הוֹבֵל לְהוֹבִיל
הֻפְעַל הוּבַל מוּבָל יוּבַל -אין- -אין-
פִּעֵל יִבֵּל מְיַבֵּל יְיַבֵּל יַבֵּל לְיַבֵּל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל

יוֹבֵל א[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא יובל
הגייה* yovel
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש י־ב־לגזרת נפ"יו
דרך תצורה משקל קוֹטֵל
נטיות ר׳ יוֹבְלִים; יוֹבֵל־, ר׳ יוֹבְלֵי־
יובל (1) לצד טלאיו
יובל (2)
  1. לשון המקרא איל (Ovis), הזכר בכבשים; יונק מקורנן, מפריס פרסה ומעלה גרה ממשפחת הפריים.
  2. לשון המקרא כלי נשיפה שהוכן מקרן איל.
    • ”...בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר.“ (שמות יט, פסוק יג)
    • ”וַיִּקְרָא יְהוֹשֻׁעַ בִּן־נוּן אֶל־הַכֹּהֲנִים וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם שְׂאוּ אֶת־אֲרוֹן הַבְּרִית וְשִׁבְעָה כֹהֲנִים יִשְׂאוּ שִׁבְעָה שׁוֹפְרוֹת יוֹבְלִים לִפְנֵי אֲרוֹן יהוה.“ (יהושע ו, פסוק ו)

גיזרון[עריכה]

  • נגזר משורש י-ב-ל המיוצג בתיבה כדוגמת :"הוביל". והכוונה להאיל ההולך בראש העדר.
  • נגזר משמו של יבל אח של יובל ותובל שהתמחה ברעיית עדרים, ככתוב - ”וַתֵּלֶד עָדָה, אֶת-יָבָל: הוּא הָיָה--אֲבִי, יֹשֵׁב אֹהֶל וּמִקְנֶה“ (בראשית ד, פסוק כא).[דרוש מקור]

מילים נרדפות[עריכה]


תרגום[עריכה]

  • ספרדית: chivo‏‏‏‏ (1), cornucopia‏‏‏‏ (2)
  • אנגלית: ram‏‏‏‏ (1)
  • ערבית: كبش‏‏‏‏ (1)

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: כבש
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: שופר
ויקימינים טקסונומיה בוויקימינים: כבש
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כבש
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שופר

יוֹבֵל ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא יובל
הגייה* yovel
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש י־ב־לגזרת נפ"יו
דרך תצורה משקל קוֹטֵל
נטיות ר׳ יוֹבְלִים גם יוֹבְלוֹת; יוֹבֵל־, ר׳ יוֹבְלֵי־ גם יוֹבְלוֹת־
  1. [יהדות] השנה החמישים, שבאה לאחר שבעה מחזורי שמיטה (הנמשכים בסה"כ 49 שנה). בתקופת בית ראשון נהגו ביובל כבשנת שמיטה, וכמו־כן שוחררו בו העבדים העבריים וקרקעות שנמכרו הוחזרו לבעליהן. במשמעות זו נהוג לעתים קרובות להקדים למילה את המילה שנה: שנת היובל.
    • ”וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל־יֹשְׁבֶיהָ יוֹבֵל הִוא תִּהְיֶה לָכֶם וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל־אֲחֻזָּתוֹ וְאִישׁ אֶל־מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ“ (ויקרא כה, פסוק י)
  2. תקופה של חמישים שנה.
  3. [עממי] בהשאלה מן (2): תקופת־זמן ארוכה
    • פוגשים אותו אולי פעם ביובל.
    • לא שתיתי יין כבר יובלות.
  4. בהשאלה מן (1): מועד חגיגי לציון חלוף תקופה של מספר שנים עגול (עשרים, עשרים וחמש, שלושים וכו').

גיזרון[עריכה]

  • (עממי) מן יובל א (איל), על שם השופר שבתקיעתו מכריזים על פתיחתה של שנת היובל בצאת יום הכיפורים של השנה ה-50.[1]
  • (עממי) מן שילוח, על שם מצוות שילוח העבדים לחופשי.[2]
  • קיים דמיון בין המילה העברית למילה מלטינית: iūbilō – אצהל, ארון. דמיון זה שימש את הירונימוס בתרגום התנ"ך ללטינית.

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: שנת היובל
ויקיטקסט טקסט בוויקיטקסט: ביאור:יובל בימינו

סימוכין[עריכה]

  1.   רש"י על ויקרא כה י.
  2.   אבן עזרא על ויקרא כה י