מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מלצר
הגייה * meltsar
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש מ־ל־צ־ר
דרך תצורה
נטיות נ׳ מֶלְצַרִית, ר׳ מֶלְצַרִים, נ"ר מֶלְצַרִיוֹת
מלצר
אדם שמקצועו הגשת מזון ומשקאות לקהל המתארח, קבלה ואירוח סועדים במסעדה , בבית קפה , באירועים חברתיים או בכל מקום אחר.
”וַיֹּאמֶר דָּנִיֵּאל אֶל-הַמֶּלְצַר אֲשֶׁר מִנָּה שַׂר הַסָּרִיסִים עַל-דָּנִיֵּאל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה.“ (דניאל א , פסוק יא )
”וַיְהִי הַמֶּלְצַר נֹשֵׂא אֶת-פַּתְבָּגָם וְיֵין מִשְׁתֵּיהֶם וְנֹתֵן לָהֶם זֵרְעֹנִים.“ (דניאל א , פסוק טז )
"כמו קוסם ששולף שפן / כמו מלצר שעורך שולחן / אוהב אותך! (×3)" (בגללך , מאת אריק אינשטיין )
המלצר במסעדה היה מצוין ולכן השארתי לו תשר גדול.
המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא, בפסוקים לעיל[ 1] בהוראת "שומר ", והיא קרובה לצורה האכדית מַצַרוּ maṣṣaru 'שומר', מהשורש האכדית naṣāru שגם קיים בעברית באותה משמעות: נצר 'שמר'. בעברית המודרנית השתנה הפירוש ע"פ הקשר הפסוק.
פירוש רש"י : "המלצר" – הסודר את המנות ואת הקערות שקורין מאישטרי"ב (maistre ).
ערך בוויקיפדיה:
מלצר תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
מלצרים
מלצר , באתר האקדמיה ללשון העברית , 1 במרס 2018