פקק

לערך העוסק בפועל בבנין פיעל במשמעות שונה; ראו פּוֹקֵק.

פְּקָק

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	פקק
הגייה^*	pkak
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	פ־ק־ק
דרך תצורה	משקל קְטָל
נטיות	ר׳ פְּקָקִים; פְּקַק־, ר׳ פְּקָקֵי־

אביזר המשמש לסגירת בקבוק או לסגירת פתח אחר כמו בכיור, באמבטיה וכדומה.
- ”מכסין ולא פוקקין; ואם היה פקק [הרי זה מותר]. כמה יהא בנקב? כדי שתכנס בו אצבע קטנה של קטן.“ (תוספתא, מסכת תרומות – פרק ז, הלכה כ)
- נוהגים לסגור בקבוקי יין בפקק שעם.
[עממי] קיצור של פקק תנועה.
- "ונעשה מילואים / נשלם המיסים / ונעמוד בפקקים / אותנו לא דופקים / אנחנו בטח לא פראיירים" (לא פראיירים, מאת הדג נחש)
- אחרתי לעבודה כי נתקעתי בפקק גדול.

1

2

ערך בוויקיפדיה: פקק

לשון חז"ל סגר פתח או נקב בפקק או בדבר־מה אחר.
- ”מכסין ולא פוקקין; ואם היה פקק [הרי זה מותר]. כמה יהא בנקב? כדי שתכנס בו אצבע קטנה של קטן.“ (תוספתא, מסכת תרומות – פרק ז, הלכה כ)
- ”לא שכחתי מלהביא אפילו פקק! ולמה פקק? כדי לפקוק בו בין חליבה לחליבה את פי הדד, כלומר, את הנקב שבקיר.“ (סָפִיחַ, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- ”השמש אשר זה עתה יצא על הארץ, ישלח קוים אחדים בעד בדקי חלון קטן, פקוק בבלויי סחבות ואטום בפסות ניר“ (דברים כהויתן, מאת מרדכי דוד ברנדשטטר, בפרויקט בן יהודה)