תעלה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תְּעָלָה א[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | תעלה |
| הגייה* | te'ala |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ת־ע־ל |
| דרך תצורה | משקל קְטָלָה |
| נטיות | תְּעָלַת־, ר׳ תְּעָלוֹת |
- לשון המקרא חפירה פתוחה בפני הקרקע להולכת מים, לניקוז, להשקייה, למכשול ולמטרות נוספות.
- ”וַיֵּלְכוּ הַמַּיִם סָבִיב לַמִּזְבֵּחַ וְגַם אֶת-הַתְּעָלָה מִלֵּא-מָיִם.“ (מלכים א׳ יח, פסוק לה)
- ”וַיִּשְׁלַח מֶלֶךְ-אַשּׁוּר אֶת-רַב-שָׁקֵה מִלָּכִישׁ יְרוּשָׁלְַמָה אֶל-הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ בְּחֵיל כָּבֵד וַיַּעֲמֹד בִּתְעָלַת הַבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה בִּמְסִלַּת שְׂדֵה כוֹבֵס.“ (ישעיהו לו, פסוק ב)
- ”ויצמאו למים אנשי העיר. כי אנטיגונוס הרס את כל תעלות המים הבאות העירה. ויחשבו אנשי העיר לפתוח השער.“ (יוסיפון, מאת מחבר לא ידוע, לפני שנת 953, באתר מאגרים)
- ”הערבים התאוששו והחלו מפגיזים בתותחים את הרובע, שיושביו תפסו מחסות במרתפים, בחפירות ובתעלות המגן.“ ("למרחב", 30 באפריל 1968, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- עברית חדשה (גאוגרפיה) מעבר צר בין שני חופים.
- ”הקייטנים האנגליים שבחופי אנגליה הדרומיים (ממול תעלת למאנש) שמעו רעמי התפוצצויות נוראים שהרעידו את האדמה והפילו את הטיח מכמה קירות בבנינים.“ ("דבר", 17 בספטמבר 1934, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- עברית חדשה (תחבורה) חפירה מלאכותית ארוכה ועמוקה לתעבורת כלי שיט בין שני ימים, בין שני נהרות או כזרועות של נהר אל לב הארץ.
- תעלת סואץ מאפשרת לאוניות להגיע מהים התיכון אל ים סוף מבלי להקיף את יבשת אפריקה.
- ”נודע שבחוגי הממשלה בלונדון מתנהלות שיחות על תוכנית התעלה לאניות שתעבור באדמת ארץ־ישראל.“ ("על המשמר", 26 באוגוסט 1945, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- "כלי שיט המתנהל לאורך תעלה צרה או נתיב שיט, ישוט סמוך לשפתה החיצונית של התעלה, או לשפתו החיצונית של נתיב השיט, הנמצא לימינו, ככל שהדבר נטול סכנה ובר-ביצוע." (תקנות הנמלים (מניעת התנגשויות בים), תשל"ז-1977 באתר "פסק דין")
- עברית חדשה (אנטומיה) מעבר דמוי צינור או שפופרת בתוך אבר מאברי הגוף.
- "המחיצה עטופה בשכבה של רירית, היא רירית האף, ומפרידה כאמור בין שתי תעלות האף, הנחיריים." (אתר של מרכז רפואי פרטי)
- עברית חדשה בהשאלה (1): מוֹבַל, מעבר דמוי צינור להולכת נוזל או גז, כבלי חשמל ותקשורת וכו'.
- ”התפשטות האש נגרמה בשל חומרי בניה זולים ודליקים שבהם צופו תעלות מיזוג־האוויר.“ ("דבר", 24 בינואר 1977, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
גיזרון[עריכה]
- ערבית: תַּלְעָה.
- 4. מלטינית: canalis, תעלה (1).
צירופים[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
חפירת מגן
|
חפירה לתעבורת כלי שיט
|
מעבר צר בין שני חופים
|
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: תעלה |
תְּעָלָה ב[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | תעלה |
| הגייה* | te'ala |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ת־ע־ל |
| דרך תצורה | |
| נטיות | תְּעָלַת־ |
- לשון חז"ל (א) רפואה; (ב) תועלת.
- ”הכל חייבין בארבע כוסות הללו אחד האנשים אחד הנשים ואחד התינוקות. אמ' ר' יהודה. וכי מה תעלה יש לתינוקות ביין.“ (בבלי פסחים י א, מאת מחבר לא ידוע, באתר מאגרים)
- ”ויאמרו אליו אריסתיאוס ואנדריאוס. בי אדוני. לשוא יגענו על הספרים האלה כי אין בהם תעלה.“ (יוסיפון, מאת מחבר לא ידוע, לפני שנת 953, באתר מאגרים)
גיזרון[עריכה]
- לפי מילון אב"ש: קרוב אל תועלת, "ואולי מן ע-ל-ה, לפי הבנת הכתוב בצרוף "הֶעֱלָה אֲרוּכָה".